header
דצמבר
ב-14 בדצמבר יצאה האונייה מנמל גינואה, איטליה במטרה לפרוץ את המצור על חופי הארץ, שהטילו הבריטים. ב-25 בחודש עגנה האונייה מול חוף נחל געתון בנהריה. המעפילים הורדו לחוף מבטחים בסיוע לוחמי פלמ"ח, פעילי ימיה ואזרחים רבים.
מבצע "חורב" למיגור הפולש המצרי היה המבצע המורכב והגדול ביותר במלחמת העצמאות. נטלו בו חלק חטיבות רבות של צה"ל. עם סיומו, נסוג הצבא המצרי משטחה של ארץ ישראל. המבצע נסתיים עם החזרת הכוחות של צה"ל מחצי האי סיני ב-10 בינואר 1949.
החל מדצמבר 1942 החל הפלמ"ח בגיוס נוער שכונות. היה זה מפעל חינוכי חשוב שסייע להמשכיותו של הפלמ"ח ולבניין הרוח. "הצנחנים", כך כונו המתגייסים החדשים, מילאו את שורות הפלמ"ח ב"דם חדש" שכה היה נחוץ בשעה קשה זו.
שתי אוניות המעפילים הגדולות ביותר – "הפאנים" - קיבוץ גלויות ועצמאות, יצאו לדרך מרומניה ועליהן 15,169 מעפילים! לאחר משא ומתן ארוך הפליגו האוניות היישר לאי הגירוש, קפריסין. המעפילים הוכנסו למחנות והגיעו ארצה לאחר ה-15 במאי 1948.
קיבוץ צרעה הוקם על ידי שלוש הכשרות של הפלמ"ח: הכשרת דגניה, הכשרת כפר בלום, והכשרת עין גב
לאחר ההתקפה על שיירה בדרך לירושלים ביום ה-2 בדצמבר, הופסקו כליל השיירות לירושלים. נדרש שינוי משמעותי בגורם המאבטח ובשיטת האבטחה. כעבור שבוע קיבלה פלוגה ח' של הפלמ"ח את המשימה והשיירות התחדשו.
עד ה-2 בדצמבר, היו נוטרי ה"משמרות הנעים" [מ"נים] של משטרת הישובים האחראים לאבטחת השיירות העולות לירושלים. לוחמי הפלמ"ח היו אחראיים לאבטחת השטח סביב הדרך וכנוסעים מוסווים כאזרחים (כנשקם מוסתר) בתוך השיירה.
העלון שימש כלי חינוכי והסברתי בעל חשיבות מרכזית בפלמ"ח. בדצמבר 1941 הופיע העלון הראשון, ומאז הזרים דרכו מטה הפלמ"ח אל מגוייסי היחידה מידע והסברה. בהיותו כלי ביטוי של הנהגת הפלמ"ח וה'הגנה', נסקרו בו בהרחבה נושאים מדיניים וצבאיים, ונדונו עניינים שעל סדר היום הציבורי וסוגיות מתחומים שונים, במטרה לטפח את הלוחם והמפקד בפלמ"ח.
העורך הראשון היה מיכאל לוין, ואחריו ערך את העלון במשך מרבית שנות קיומו זרובבל גלעד (שהעלון זוהה איתו במידה רבה). בתקופות מאוחרות יותר לקחו חלק בעריכה גם מתי מגד ונתן שחם. עורך העלון היה כפוף ישירות למפקד הפלמ"ח, שהירבה לכתוב בעלון, נתן גיבוי לעורכו. יגאל אלון, מפקדו השני של הפלמ"ח, כתב כי העלון הוא אחד המפעלים המרכזיים של הפלמ"ח, המשותף ליחידות ומבטא את כולן. תפקידו של העלון היה ליצור דפוסי הווי ליחידה, לתרום לעיצוב דמותה, לגבש את ערכי היחיד והכלל, לשמש כמערכת קשר בין מטה הפלמ"ח לחברים ובין החברים לבין עצמם, ולהוות כלי ביטוי עבור אלה שביקשו להעלות בעיות לבירור ציבורי.