דלג לתפריט הראשי (מקש קיצור n) דלג לתוכן הדף (מקש קיצור s) דלג לתחתית הדף (מקש קיצור 2)

"זה אנחנו או הם": הקסטל וירושלים, אפריל 1948

שם המחבר: רובינשטיין, דני
שם העורך: איה חורש
מספר העמודים: 373
הוצאה לאור: הוצאת ידיעות אחרונות, ספרי עליית גג
תאריך הוצאה לאור: 2017
סוג: מחקר

תיאור הספר

הלילה שבין 7 ל-8 באפריל 1948 היה חשוך במיוחד: סוף חודש אדר ב' של שנת תש"ח, ירח בחיסורו, והכוכבים נחבאים מאחורי ערפילים. אחרי השעה שתיים לפנות בוקר שככו קולות הירי בקרב על הר הקסטל, הפיסגה השולטת על הדרך מן השפֵלה לירושלים. עבּד אל-קאדֶר אל-חוּסייני, המפקד הפלסטיני הנערץ של יחידות אל-ג'יהאד אל-מוּקַדַס, הרגיש כי ההסתערות של אנשיו לכיבוש מחדש של ההר – נעצרה. עבּד אל-קאדר, מתוח ועייף מאוד, החליט לעלות אל ההר בעצמו, כמעט ללא ליווי, כדי לברר מה קרה. קצת אחרי ארבע לפנות בוקר, סמוך לפיסגת ההר, הוא התקרב – כנראה בטעות – אל עמדת הפיקוד של גדוד מוריה, מיחידות ההגנה של ירושלים, ושם נורה ונהרג. נפילתו בקרב על הקסטל, והאירועים שהתרחשו בהמשך אותה יממה גורלית, סימנו את נקודת המיפנה שהביאה לניצחון היהודי במלחמה ולמפלה הפלסטינית. דרך סיפור חייו של עבּד אל-קאדר אל-חוסייני מתאר הספר את הנתיב שהוביל את הפלסטינים אל הנַכְּבָּה, החורבן. מדוע לא זכה לתמיכה מצד כל ערביי פלסטין? ולמה החליטו מדינות ערב להפקיע מידי "בעלי הבעיה" (הפלסטינים) את הנהגת הלחימה בארצם? השאלות האלה – ורבות אחרות הנידונות בספר – מעסיקות עד היום את הציבור הפלסטיני, ובמידה רבה הן רלוונטיות גם לציבור היהודי בישראל. דומה כי היום, שבעים שנה לאחר האירועים, ראוי ונכון לכל ישראלי להכיר גם את הצד האחר של המלחמה המכוננת ההיא. זה אנחנו או הם מתבסס על מחקר מקיף שערך דני רובינשטיין בעזרת שפע של מקורות ערביים, רובם לא מוכרים לקורא הישראלי, ועל ניסיונו רב-השנים כעיתונאי ופרשן לענייני ערבים. מידע נוסף מהירחון "ישראל דיפנס", מאת אפרים לפיד: בלילה שבין 7 ל-8 באפריל 1948 אחרי השעה שתיים לפנות בוקר שככו קולות הירי בקרב על הר הקסטל, הפסגה השולטת על הדרך מן השפלה לירושלים. עבד אל-קאדר אל-חוסייני, המפקד הפלסטיני הנערץ של יחידות אל-ג'יהאד אל-מוקדס, הרגיש כי נעצרה ההסתערות של אנשיו לכיבוש מחדש של ההר והחליט לעלות אל ההר בעצמו, כמעט ללא ליווי, כדי לברר מה קרה. קצת אחרי ארבע בבוקר, סמוך לפסגת ההר, הוא התקרב – כנראה בטעות – אל עמדת הפיקוד של גדוד מוריה, מיחידות ההגנה של ירושלים, ושם נפגע מצרור ונהרג. נפילתו בקרב על הקסטל, והאירועים שהתרחשו בהמשך אותה יממה גורלית, סימנו את נקודת המפנה שהביאה לניצחון היהודי במערכה ולמפלה הפלסטינית. בקרב רבים בציבור הפלסטיני רווחת האמונה כי עבד אלקאדר לא נהרג מירי יהודי אלא בידי בוגד ערבי. סיפור חייו של עבד אל-קאדר אל-חוסייני מתאר את הנתיב שהוביל את הפלסטינים אל הנכבה, החורבן. בספר עולות השאלות מדוע לא זכה לתמיכה מצד כל ערביי פלסטין, ומדוע החליטו מדינות ערב להפקיע מידי הפלסטינים את הנהגת הלחימה בארצם ושגרו את כוחותיהם ללחימה ביהודים. השאלות האלה – ורבות אחרות הנידונות בספר – מעסיקות עד היום את הציבור הפלסטיני, ובמידה רבה הן רלוונטיות גם לציבור היהודי בישראל. רובינשטיין מאבחן כי לפעמים נדמה כי הגבול המדיני לא נחשב במיוחד בעיניהם של ערביי הקסטל, סובא, בית נקובה ואבו גוש. מה שעניין אותם יותר מכל היא השאלה אם הם יושבים לבטח על אדמתם המקורית. השייכות המקומית והנאמנות השבטית נעשו מקור גדול לחולשתם של הפלסטינים בימי המרד הגדול של 1939-1936 ולאחריו ב- 1948. הספר מתבסס על מחקר מקיף שערך דני רובינשטיין, עיתונאי ומומחה לעניני הערבים והמזרח התיכון, בעזרת שפע של מקורות ערביים, רובם לא מוכרים לקורא הישראלי, ועל ניסיונו רב-השנים כעיתונאי וכפרשן לענייני ערבים. הספר כולל גם נספח אישים ונספח אירועים - שני מקורות טובים לחוקר ולמתעניין בתולדות הישוב היהודי והעימות עם הערבים מ-1936. הספר זכה בפרס לספרות צבאית ע"ש יצחק שדה לשנת 2019.