דלג לתפריט הראשי (מקש קיצור n) דלג לתוכן הדף (מקש קיצור s) דלג לתחתית הדף (מקש קיצור 2)

טיפול באסירי ארגון ה"הגנה" בתקופת המאבק בבריטים

שם המעיד/ה: יהודה כרמל
שם המראיין/נת: צילי ברנדטטר
תאריך מתן העדות: 4.9.1983
מקור העדות: ארכיון בית הפלמ"ח
נושא: מלחמת העצמאות, שבויים, יחסי ערבים-יהודים, פלמ"ח, המשטרה הבריטית, חיפושי נשק ביישוב היהודי, מאסר בעוון נשיאת נשק, לוחמי חירות ישראל - לח"י, הארגון הצבאי הלאומי - אצ"ל, הקיבוץ המאוחד, מחנה המעצר בלטרון, הסעד בפלמ"ח, פגיעה בשבויים
תיק: עותק מצולם מצוי בתיק האישי של יהודה כרמל בארכיון הפלמ"ח
תוכן העדות:
יהודה כרמל חבר קיבוץ בית זרע היה פעיל מרכזי מטעם ארגון ה"הגנה" בטיפול באסירים משנת 1942. ההתחלה הייתה פרטיזנית מטעם הפלמ"ח כאשר החלו להיתפס אנשים עם נשק לא חוקי. הוא טיפל באסירים עוד טרם המשפט. קשר עם המשפחות, העברת חבילות ומכתבים. עבד בכל רחבי הארץ: מחנה מעצר עתלית, מחנה מעצר בלטרון, כלא עכו, כלא בירושלים, האסירים ברפיח. הוא היה בקשר עם עורכי הדין אשר סייעו לאסירים מטעם הישוב: עו"ד גורלי, בר-ניר, חוטר ישי, אולשן, גוטיין, לוויצקי. עורכי הדין נעזרו בו לפני ההופעה בבתי המשפט וחקרו את יהודה על מה אירע במציאות. יהודה נכח בכל המשפטים, האזין לנאומי העדים מטעם הישוב. הגיש בקשת חנינה לשלטונות מטעם המשפחות והאסירים עצמם. יהודה עבד לבדו תקופה ארוכה, ישן בחדר בדירתו של דב הוז והיה תחת הנחייה ישירה מאליהו גולומב. התקשורת עם האסירים הייתה באמצעות שליחים, פני קון שהייתה עובדת סוציאלית של הוועד הלאומי, שוטרים יהודים אשר שרתו במשטרה ובבתי הסוהר. העומס הרב היה לאחר המעצרים ההמוניים ב"שבת השחורה" כולל של ראשי הישוב ובעיקר של משה שרת. משה סנה נעלם וברח מהארץ ויהודה נאלץ לקושש אמצעים וכסף. לאחר מותו של גולומב, אשתו עדה נכנסה לפעול יחד עם יהודה. כמו כן צרפו לו את חיים חפר ואת אורי מרץ מהפלמ"ח אשר סייעו עם הקשר למאות אסירי הפלמ"ח במחנה רפיח ולטרון. בחודש אוקטובר 1947 נתמנה מחליף ליהודה, יונה רסין, אך הוא נהרג בדרכו לירושלים ויהודה נשאר בתפקידו עד הקמת המדינה בחודש מאי 1948. היחס בין האצ"ל, לח"י ואסירי ה"הגנה". המתח בין אנשי ה"הגנה" לאנשי הסוכנות היהודית. החשש להשתלטות ערבית על בתי הסוהר. חלוקת האסירים בין כותלי הכלא בין ערבים ליהודים. אסירי ה"הגנה" נהנו מיחס מועדף ונחשבו כאסירים פוליטיים ולא פליליים. לא היה ליהודה קשר עם האסירות בבית לחם.
מספר העמודים: 6
הערות: עדות מתוך מחקר מקיף על האסירים שנערך עבור ארכיון ההגנה. הוא חלק מעיזבונו של אורי מרץ אשר נמסר על ידי משפחתו לארכיון הפלמ"ח.
תקופת העדות: 1942-1948