מאבק בבריטים

בסתיו 1945, כחצי שנה מתום מלחמת העולם השנייה, נכזבו התקוות לשינוי מדיניות 'הספר הלבן' של ממשלת המנדט הבריטית. ההנהגה החליטה על שינוי ביחסיה עם שלטון המנדט הבריטי: לא עוד שיתוף, לא רק לחץ דיפלומטי - אלא מאבק שיאלץ את ממשלת בריטניה לשנות את מדיניותה. המאבק התנהל בשלושה מישורים: הגדלת מספר ספינות המעפילים, הגברת רכישת האדמות והקמת יישובים חדשים ופעולות אלימות - בנשק - כנגד מיתקנים ויעדים צבאיים.
בסתיו 1945, בתום מלחמת העולם, נכזבו התקוות לשינוי מדיניות 'הספר הלבן' של ממשלת המנדט הבריטית. מדיניות זו הטילה הגבלות חמורות על עליית יהודים לארץ ועל רכישת אדמות ויישובן על-ידי יהודים, וזאת בשעה ששרידי יהדות אירופה ניצולי השואה, המוחזקים במחנות העקורים, דרשו לעלות לארץ ישראל וציפו לכך. ההנהגה החליטה על שינוי ביחסיה עם שלטון המנדט הבריטי: לא עוד שיתוף, לא רק לחץ דיפלומטי - אלא מאבק שיאלץ את ממשלת בריטניה לשנות את מדיניותה ולאפשר עלייה חופשית והתפתחות מירבית של 'הבית הלאומי היהודי'.
המאבק התנהל בארבעה מישורים: הגדלת מספר ספינות המעפילים החותרות לחופי הארץ; הגברת רכישת האדמות והקמת יישובים חדשים; פעולות אלימות - בנשק - כנגד מיתקנים ויעדים צבאיים, יחד עם מאמץ מדיני מוגבר.
בשלושת המישורים הראשונים הפעיל מטה ה'הגנה' את הפלמ"ח.
במאבק העלייה - הפלוגה הימית של הפלמ"ח - הפלי"ם, הגבירה פעולותיה במסגרת המאמצים של 'המוסד לעלייה ב'' להגדיל את היקף ההעפלה (העלייה הבלתי ליגאלית). אנשיה שימשו כמפקדים, כמלווים וכאנשי קשר לעשרות אלפי מעפילים, שעשו דרכם מאירופה באניות 'המוסד', ולכמה מאות שהגיעו בדרכי היבשה, במטרה להבקיע את המחסום הבריטי על הארץ. חוליית החבלה הימית של הפלמ"ח פגעה במיתקנים ובכלי שיט בריטיים .
במאבק הקרקעות וההתיישבות - יחידות פלמ"ח ליוו עליית יישובים על קרקעות שנרכשו והוכשרו על-ידי המוסדות הציוניים (הקק"ל והסוכנות היהודית) חרף האיסורים וההגבלות. לעיתים אף החזיקו יישובים ונאבקו על קיומם או תיגברו אותם. יחידות פלמ"ח לקחו חלק במבצע ההתיישבות הגדול - 11 נקודות יישוב חדשות בדרום ובנגב הצפוני, בליל הכיפורים תש"ז.
במאבק הצבאי - נתן הפלמ"ח את הסיוע המבצעי שנדרש לפעולות ההעפלה וההתיישבות וביצע התקפות על יעדים בריטיים שונים כגון: מיתקני משטרה, מתקני ראדאר, סירות של משמר החופים וספינות משחית בריטיות, פיצוץ גשרים ומסילות רכבת ועוד. הפעילות הצבאית נמשכה מ- 1945 עד 1948. למשך תשעה חודשים מתוכה (אוקטובר 1945 - יולי 1946), הוסכם על תיאום פעולות במסגרת 'תנועת המרי העברי' בין ה'הגנה' (בפועל הפלמ"ח) לבין האצ"ל והלח"י, שלא קיבלו את מרות המוסדות הנבחרים. המסגרת בוטלה בתגובה לפיצוץ מלון 'המלך דוד' בפעולת האצ"ל, וההנהגה החליטה על מיתון המאבק הצבאי והגברת ההעפלה וההתיישבות.
בתקופת המאבק רכש הפלמ"ח ניסיון מבצעי, מורשת קרב ויוקרה ציבורית, שתרמו להתחזקותו עד למלחמת העצמאות ולתיפקודו במלחמה.