פירוק הפלמ"ח

"פלוגות המחץ" שהוקמו כמסגרת צבאית מיוחדת על-פי פקודת המפקדה הארצית של ה"הגנה" ב- 1941, התפתחו לשלוש חטיבות לוחמות במלחמת העצמאות. המטה והחטיבות פורקו בהדרגה, בפקודת ראש הממשלה ושר הבטחון, דוד בן גוריון, במהלך מלחמת העצמאות .
"פלוגות המחץ" שהוקמו כמסגרת צבאית מיוחדת על-פי פקודת המפקדה הארצית של ה"הגנה" ב- 1941, התפתחו לשלוש חטיבות לוחמות במלחמת העצמאות. המטה והחטיבות פורקו בהדרגה, בפקודת ראש הממשלה ושר הבטחון, דוד בן גוריון, במהלך מלחמת העצמאות ובסופה (1949-1948). מגמת הפירוק עוררה התנגדות חריפה מאוד בקרב חברי הפלמ"ח, מפקדיו וה"עורף הפוליטי-חברתי שלו" כלומר, התנועות הקיבוציות המזוהות עם מפ"ם (מפלגת פועלים מאוחדת). מניעיו המוצהרים של שר הבטחון נבעו משאיפתו לממלכתיות ומכוונתו המוצהרת לבטל מסגרות ארגוניות של טרם מדינה. עם הקמת צה"ל, בטלה לדעתו, ההצדקה לייחודיות אירגונית צבאית כלשהי. יחידה איכותית כפלמ"ח, תתרום את כוחה על-ידי הטמעותה בצה"ל. כמו כן ראה בחומרה גלויי חוסר משמעת של מפקדים וחיילים בפלמ"ח. יריבי בן-גוריון טענו, שמניעיו האמיתיים הם פוליטיים-צרים ועיקרם - כוונתו להחליש את כוחה של מפ"ם יריבתו, שרבים ממפקדי הפלמ"ח היו חבריה. לדעתם, איכות חיילי הפלמ"ח ורוח הלחימה שלהם, מצדיקים את המשך קיומו.

פלוגות המחץ של ה'הגנה' התמידו בקיומן - למרות משברים קשים מ- 1941 עד סופה של מלחמת העצמאות. הכוח עבר שינויים רבים ומילא משימות שונות, גם כאלו שלא תאמו את יעודו הראשון.
דוד בן גוריון, האחראי לנושא הבטחון ערב מלחמת העצמאות ראש הממשלה ושר הביטחון עם הכרזת המדינה, שאף לבטל כל שריד של הארגונים שפעלו בטרם מדינה, כמו גם למנוע מיריביו הפוליטיים (מפ"ם) את בסיס הכוח הציבורי שלהם. משום כך חתר לביטול ייחודיותו הארגונית של הפלמ"ח.