פיצוץ גשר שיח חוסיין

בלילה שקדם ל- 5.2.48, פוצץ גשר שייח’-חוסיין שעל הירדן, מזרחה לקיבוץ מעוז-חיים שבעמק בית-שאן. הפעולה הייתה במסגרת 'מבצע הל"ה', ומטרתה - ליטול יוזמה ולהוכיח לאוייב כי ה'הגנה' מסוגלת להכתיב לוח זמנים, באמצעות פגיעה בגשר ששימש לכוחות האויב נתיב מעבר לארץ-ישראל.
בלילה שקדם ל- 5.2.48, פוצץ גשר שייח’-חוסיין שעל הירדן, מזרחה לקיבוץ מעוז-חיים שבעמק בית-שאן. הפעולה הייתה במסגרת 'מבצע הל"ה', ומטרתה - ליטול יוזמה ולהוכיח לאוייב כי ה'הגנה' מסוגלת להכתיב לוח זמנים, באמצעות פגיעה בגשר ששימש לכוחות האויב נתיב מעבר לארץ-ישראל.
נאספו מספר ידיעות על האויב: מחנה של הליגיון נמצא מדרום-מזרח לגשר. מצד מזרח חולשת על הגשר תחנת משטרה, וגם עמדה מבוצרת החולשת עליו לאורכו, וליידה חונה משוריין של הליגיון במשך כל הלילה. במערב הגשר ניצבת עמדת שקים ובה 3-2 זקיפים. מאחורי העמדה, לרוחב הגשר, נמתחת גדר-תיל דוקרנית. בית-מכס ומחסום חביות נמצאים 50 מ' ממערב לגשר, אך ללא שמירה בלילה.
לאנשי הגדוד הראשון, מפלוגתו של ישעיהו גביש, שנמנו על הכוח התוקף חולקו אמצעי לחימה - מכונות ירייה, מקלעים, מרגמות, סטנים וחומרי נפץ - והוטל עליהם לבצע את המשימות הבאות:
א. חוליית רובאים תתקרב ככל האפשר למחסום שליד בית-המכס.
ב. מכונת-ירייה ומקלע יתפסו עמדה 100 מ' מצפון לגשר, כרתק לעמדה המבוצרת ולמשטרה שממזרח לגשר.
ג. מרגמה ומקלע יתפסו עמדה 100 מ' מדרום לגשר, בכיוון למחנה הליגיון והמשטרה.
ד. טנדר עם 300 ק"ג חומר-נפץ, ובו חבלן ונהג, יחכו ליד מעוז-חיים להוראת הפעלה.
תוכנית מדויקת קבעה את סדר הפעולות: חוליית הרובאים תפרוץ בשקט את המחסום, בחסות האש של יחידת-החיפוי, שתרתק את הכוח שמעבר לגשר, והטנדר ינוע בכל המהירות אל הגשר עם הנהג והחבלן, כשהוא גורר עימו את גדר-התיל המונחת על הכביש.
בהגיעם לגשר יקפצו הנהג והחבלן מן הרכב, ויופעל מנגנון-ההפעלה, שיהיה מחובר לידו של החבלן. התעורר ויכוח אם מוטב להם לקפוץ למים או לחזור בריצה על הגשר, והמסקנה הייתה לקבל החלטה במקום, בהתאם לנתונים בשטח בזמן הפעולה. בהמשך, נאמר, יצטרפו השניים לחוליות החיפוי בנסיגתן. כיתות החיפוי קיבלו הוראה לפתוח באש לעבר האויב, אם זה יירה לעבר החבלן והנהג, ושלושת הכוחות ייסוגו במסע לעבר בית-השיטה.
לביצוע הפעולה נקבעו עמיקם אלון, הנהג, וצבי פרוצל, החבלן. במכונית הותקנה קרונית מיוחדת, בה הונח המטען, כשמנגנון ההפעלה מחובר לידו של החבלן. בעת שיזנק החבלן מן הרכב, יופעל המנגנון וכעבור כחמש דקות יתרחש הפיצוץ. השניים תירגלו את דרכי הביצוע בעין-חרוד, במהירויות שונות של נסיעה - והניסיונות המוצלחים נתנו סיכויים רבים להצלחת הפעולה.
מתח רב שרר לקראת היציאה לפעולה. מבצעיה האמינו בהצלחתה, אך היו שסברו כי אין לשניים סיכוי לצאת ממנה חיים. כאשר התקרבו לגשר, נופפו לעברם לשלום אנשי החוליה שפינתה את מחסום החביות. המכונית התקרבה לשומרים שבמערב הגשר, ואלה החלו לצעוק לרכב לעצור, ומיד החלו לירות לעברו. המכונית נתקלה במחסום נוסף, שלא היה כלול במידע, הסתבכה בחוטי-התיל של הגדר ונעצרה ממש סמוך לעמדה.
אש נורתה על המכונית מכל עבר והנהג והחבלן יצאו ממנה. עמיקם ניסה לקפוץ מהגשר למים, אך סבך-התייל עצר אותו והוא מצא עצמו על שפת הירדן. השטח הואר ברקיטות ובזרקורים וכוונה אליו אש חזקה. עמיקם זחל אל מתחת לגשר ומכיוון שחשש מההתפוצצות הצפויה של הגשר , קפץ לירדן, צלל והחל לשחות עד שמצא בגדה חריץ, שאיפשר לו לעלות לחוף ולזחול אל מחוץ לטווח האש.
לפתע התרחש הפיצוץ האדיר, ועמיקם ניצל אותו והתקדם, עד שהגיע אל אחת הכיתות שחילצה אותו.
נערך חיפוש אחר החבלן צבי פרוצל, אך גופתו לא נמצאה. הבריטים מצאו את גופתו למחרת בצד הארצישראלי של הגשר. הוברר כי נהרג בעת נסיגתו.
הגשר ניזוק מן הפיצוץ ויצא מכלל שימוש.