כיבוש המשטרה העירונית ומשטרת הר-כנען

הקרב הקשה והממושך ביותר ניטש על המשטרה העירונית, עליה הגנו כ- 100 חיילים מ'צבא ההצלה'. המשטרה הייתה מבוצרת, ובסמוך אליה הוקמה עמדת 'פילבוקס', שחלשה על דרכי הגישה לבניין.
הקרב הקשה והממושך ביותר ניטש על המשטרה העירונית, עליה הגנו כ- 100 חיילים מ'צבא ההצלה'. המשטרה הייתה מבוצרת, ובסמוך אליה הוקמה עמדת 'פילבוקס', שחלשה על דרכי הגישה לבניין. בהיעדר כלי-נשק שהיו מסוגלים להבקיע את קירות המשטרה או הפילבוקס, הוחלט לנסות לקרב חבלנים תחת חיפוי עד לקירות הבניין, כדי שיעשו בהם פרצות. הניסיון הראשון נעשה בגשם שוטף ונכשל: נראה שבגלל הרטיבות לא התפוצץ חומר-הנפץ מסוג 'שדית', ומחלקות החבלנים והרתק נפגעו קשות.
אנשי העיר נתבקשו לחפש אחר ט.נ.ט (שהינו חומר-נפץ אמין באיכות גבוהה). התוכנית הייתה לשלוח חבלנים שיפעילו את פח הט.נ.ט וישליכו אותו על תרמילי ה'שדית', שהיו מונחים ליד קיר המשטרה, בתקווה שאז יתפוצץ כל המטען.
בהיעדר חבלנים כשירים, יצאו שני מתנדבים למשימה, ואף על פי שנפצעו במהלכה, הצליחו לבצע את הפיצוץ המתוכנן, ואמנם נפרץ חור גדול בקיר המשטרה. מחלקה בפיקוד המ"פ איציק הוכמן פרצה פנימה והשתלטה על הקומה הראשונה של הבניין. לאחר מכן יצא המ"פ לטהר את ה'פילבוקס' המאיים והצליח לשתקו. בדרכו חזרה למשטרה ארעה תקלה טראגית: כששב בריצה לעבר המשטרה לא זיהו אותו אנשיו, ודרשו ממנו לומר את הסיסמה, ומכיוון שלא עשה זאת - נורה ונהרג בידי אנשיו.
הסמג"ד מאיר דרזדנר חש למקום וקיבל את הפיקוד על הכוח שנמצא במשטרה, כדי להמשיך בפעולת הטיהור בקומות העליונות: לשם נסוגו אנשי הכוח הערבי, והתבצרו בסופו של דבר על הגג. מאחר שלא ניתן לכבוש את הגג, הושם עליו מצור. במשך היום צלפו הערבים לעבר מטרות בעיר, ובלילה הבא, בחסות החשכה, הצליחו רבים מן הנצורים להימלט, כאשר השתלשלו מהגג בעזרת כבל שקלעו מחוטי טלפון.
המשימה החשובה שנותרה מעתה: כיבוש משטרת הר-כנען ושחרור העיר.
בבוקר 10.5, לאחר ליל כיבוש העיר, הגיעה פלוגת תגבורת מהגדוד הראשון, בפיקוד פנחס 'סיקו' זוסמן, ונערכה לתקוף את משטרת הכנען מדרום-מערב. כשהתקרבה לגדרות, התברר כי המגינים הערבים נסו ועזבוה ריקה.
ב- 10.5 שוחררה העיר צפת, לאחר שתושביה הערבים נמלטו בלילה הקודם. בכך נכבשה 'בירת הגליל' הערבית והושלמה השתלטות על שטח גדול ורצוף, שלושה ימים לפני התחלת הפלישה של הסורים והלבנונים.
שמות הנופלים: גדעון אילון; משה אביבי; יפת אהרוני; עמוס בן-פורת; שלמה גוטמן; יוסף גרוסמן; יצחק הוכמן; דן הר-שלג; חדוי וייסגרוס; מיכאל יעקובי; מאיר כהן; אברהם כתבי; אברהם ליכט; יהודה מטצקי; מאיר מכטי;
בשלבים מוקדמים של הלחימה נהרגו:
ארנהיים מרים ב- 12.3.48, גרינשטיין ירדנה ב- 13.1.48, כהן צבי ב- 24.3.48.