דלג לתפריט הראשי (מקש קיצור n) דלג לתוכן הדף (מקש קיצור s) דלג לתחתית הדף (מקש קיצור 2)
ונזכור את כולם

טוראי בראד ברד נחום ז"ל

בן רחל ואבא
נולד ברומניה - יאסי
בט"ו כסלו תרפ"ט, 28/11/1928
יחידות: הגדוד הרביעי
נפל בקרב
בי"ז אייר תש"ח, 26/5/1948
מקום נפילה: גבעת הרדאר
נקבר בקיבוץ קרית ענבים
בן 20 בנפלו

קורות חיים

בן אבא ורחל. נולד בט"ו בכסלו תרפ"ט (28.11.1928) ביאסי שברומניה. מילדותו הצטיין בכשרונותיו. בן שלוש למד קרוא וכתוב. בן תשע כבר נשא נאום עברי באסיפה למען קרן-היסוד ברומניה. היה זה בשעת ביקור ברומניה, כי הוריו עלו בינתים לארץ (בשנת 1934, בהיות נחום בן שש) והתישבו בחיפה. בן 16 סיים לימודיו בבית-הספר הריאלי בחיפה.
נטה ללימוד לשונות ומצא מקומו במחלקה הערבית בשירות ה"הגנה". אף סיגל לעצמו בקלות את הדיאלקטים השונים. מגיל 17 עשה בשירות בפלמ"ח. בתקופה זו הרבה לערוך טיולים ויכול היה לומר על עצמו שהוא "מכיר את המשולש ככף ידו". כדי להתכונן לבחינות ללימודי משפטים קיבל חופשה מהפלמ"ח ועבד באותו זמן בעירית חיפה. ב-1947 נסע לירושלים ללימודי משפטים.
בפרוץ מלחמת-השחרור הצטרף שנית לפלמ"ח. זמן-מה שירת בליווי שיירות בקו ירושלים-תל-אביב, אחר-כך היה בין מגיני גוש עציון וניצל בנס כשמכוניתו עלתה על מוקש.
למכרים הוא הביע לא פעם בחיוך על השפתיים, את דעתו שחייו תלויים על חוט השערה אבל הוא נטל עליו ברצון את כל התפקידים המסוכנים שהוטלו עליו, כי לכך חונך בפלמ"ח.
בגוש עציון פעל גם כאפסנאי ולפי דברי חבריו התגבר על הקשיים הכרוכים בעבודה זו בתנאי-המצור הקשים. כפי שסיפרו מי שהיו במחיצתו - היה חדור כל אותם הימים ידיעה ברורה על רצינות המצב אבל האמין בנצחון ועודד גם את האחרים בשעות הקשות ביותר.
השתתף בקרב על הקסטל וגם בסיורים שנערכו בנגב. לבסוף יצא כמפקד כיתה פורצת לכיבוש הראדאר על-יד כפר בידו.
נפצע פצע אנוש, כשניתכה על קבוצתו אש קטלנית, ומת ב-26.5.1948.
הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות בקרית-ענבים.
במכתבו האחרון אל הוריו כתב: "נקווה שיהיה בנייננו בניין לעדי עד ושפך הדמים יגמר בנצחוננו ובמפלת אויבינו".

אלבום תמונות

רשימות לזכרו

רשימות לזכרו

דברי הוריו

"הבן יקיר לי אפרים אם ילד שעשועים כי מדי דברי בו זכור אזכרנו עוד על כן המו מעי לו"

להזכיר ימיך הראשונים יום נכנסת בבריתו של אברהם אבינו ע"ה ופניך האירו כידו של ר' יוחנן ז"ל שהאירה ביתו של ר' אלעזר ז"ל. גילית סימני גאונות, בן שלוש קראת וכתבת עברית ורומנית ונכנסת לבית הספר, בן חמש. נודעת בכשרונותיך בידיעותיך בשפות, במוחך החריף והצלול. בן 11 חזרת בכתב על פרק חסידות ליובאביץ' ששמעת מפי הרב קופרשטוק ז"ל.
בן 16 היית מוכן להצטרף לבריגדה ובן 17 נכנסת לפלמ"ח. הצטרפת להגנה ולעבודה ונעשית עד מהרה רפתן חרוץ וחייל חזק ללא לאות וללא פחד מכל פגיעות. וכמה פגיעות עברו עליך?! עברת עליהם בשתיקה. קבלת עליך באומץ לב כל דבר שיוליך לעצמאות ישראל ולמדינת ישראל. כדברי מפקדך: "נחום היה מפקד שקט אמיץ ונועז"
בחרת לך ללחום בירושלים ולא נחת ולא שקטת למען ירושלים. ידך היתה בעורף אויבנו ובין הריה היפים נפלת ומצאת לך מנוחת עולמים בקרית ענבים. מלאו לך 19 וחצי שנים. להאי שופרא דבלי עפרא קא בכינא. זכרך לא ימוש מאתנו.

הוריך

מפרי עטו

מפרי עטו

שיר מעזבונו

השיר נכתב על מכסה של קופסת סיגריות אולי בהמתנה לספינת מעפילים.

בין גלים ספינה נטרפת
אֲנִי סבל ויסורים
בה תסע אומה נשרפת
באש ערגה וכיסופים
יפח הסער מפרשיה
רוח גוי הקשה ערפו
למרות תבל וננסיה
עולם יעלע דם טרפו

אל החוף ספינה תגיע
אל חוף מולדת האחת
מפאת מזרח השמש יפציע
למך ולזקן ולילד קט.
נ.ברד

מפרי עטו

מדבריו על החיים בארץ

אחים ואחיות!

אני מרשה לעצמי למסור לכם דרישת שלום מארצנו הקדושה, המבורכת והמאושרת:
אני מביא לכם ברכה מחיפה, עיר-מגורי, עיר ההווה והעתיד, עיר הנמל הגדול בקרבת עמק זבולון, מרכז-התעשיה שיש בו בתי-החרושת הגדולים ההולכים ונבנים.
ואני מביא לכם ברכה מהר הכרמל ומאחוזת סר הרברט סמואל הנדבקת להר הכרמל הנהדר, זה ההר המעלה זכרונות מני קדם מזמנו של אליהו הנביא, זכור לטוב, שעליו נתרחש הנס הגדול כשכל העם קרא: ד' הוא השם, ד' הוא השם!
ואני מביא לכם ברכה מן השרון היהודי, בו יש מושבות ופרדסים נושאי פרי לברכה ולתפארת.
ואני מביא לכם ברכה מן העיר תל-אביב, העיר העברית בחסד עליון, המתחדשת עם כל גדלה ותפארתה מהמוניה. ואני מביא לכם ברכה מן הנמל היהודי הנמצא בתוכה והמעסיק רק פועלים יהודים והמראה את מאמצנו הגדול לבנות ארץ של יהודים בכל משמעותה של המלה.
ואני מביא לכם ברכה מעיר הקודש ירושלים, הישנה והחדשה, השמחה והעליזה מרוב בניה-בוניה; ומהר-הזיתים, וגם מהר-ציון אשר לא שועלים יהלכו בו כי אם הומה הוא ממלמדים ותלמידים ודבר נביאנו ישעיהו הולך ומתגשם: לכו ונעלה אל הר ד', כי מציון תצא תורה ודבר ה' מירושלים! ומן הכותל המערבי ברכה לכם, הכותל, אשר לא זזה ממנו השכינה. אבל, רחל אמנו מיאנה להינחם ולא תשקוט עד ירחם ד' את עמו והשיבו אל נחלתו.
ואני מביא לכם ברכה מים-המלח, שהיה רק ים-מוות ונהפך לים-חיים בעושר המלח שלו, המעובד לכל מיני תוצרות כימיות. שם נוסדה המושבה סדום, המזכירה לנו את גדולתו של אברהם אבינו, עליו השלום, בהילחמו להציל את כל אנשי סדום אפילו למען חמישה צדיקים.
אני מביא לכם ברכה מעמק יזרעאל על מושביו וקיבוציו הפוריים והמבורכים ושאדמתו נגאלה בפרוטות המעטות של הקרן הקיימת וקרן-היסוד - אדמה שהיתה שוממה פעם ואשר ידים יהודיות הפכוה לאדמה מבורכת בכל טוב, החל מתבואות ועד ירק ופרי. אין לי הכוח לתאר לכם מה שנוצר על אדמה זאת וכמה עלינו להודות לאלה שנתנו את מיטב כוחותיהם ומרצם למען הקרן הקיימת וקרן היסוד. כולנו חייבים להגדיל הכנסותיהן ולהטות שכם לגאולת ארצנו.
בארצנו מהווים הילדים כוח חשוב בכל הענינים הלאומיים בקשר למולדת. אנחנו לוחמים לשימוש בתוצרת הארץ. כשאומרים לנו שאיזה דבר עלול להביא תועלת להגדלת התעשיה העברית ולהעסיק עוד פועלים יהודים הרי אנו הראשונים לקפוץ לעזרת המפעל. אנו מכריזים חרם על אוכל, פרי, ירק, ביצה, בגד ונעל שאינם מתוצרת עברית - אף-על-פי שאנו מכבדים את הורינו אין אנו מסכימים שיאכילונו או ילבישונו מתוצרת זרה, כל זמן שיש לנו תוצרת עברית.
ועכשיו אמסור לכם ברכת-שלום מילדי ארץ-ישראל. בלי להתחשב במה שמתרחש בארץ, במאורעות-הדמים הנמשכים זה ארבע שנים, אנו חיים את חיינו היהודיים החפשיים והיפים. אנו שומעים בקול מורינו ומחנכינו. אנו רואים בכל מאורע ומאורע צעד קדימה לקראת גאולת ארצנו. רוחנו אינה נופלת ואנו יודעים שתחיה! בלי קרבנות אי-אפשר! אם דם אחינו ואחיותינו נשפך במלחמתם על אדמת זרים על אחת כמה וכמה שאין אנו צריכים להתיאש כי למען אלוהינו, מולדתנו, תורתנו, תקותנו וגאולתנו אנו לוחמים. כל ילד וילד לבו פועם רק למען אלוהיו, עמו וארצו. כל העולים וכל המעפילים המפקירים את עצמם על קידוש-השם מחזקים את רוחנו וכוחנו. אין שונא מפחיד אותנו. אנו בטוחים באמונתנו, בתקותנו ובאיחוד עמנו.
ובכן, אחי ואחיותי! אל יאוש! חזקו והתחזקו למען אלוהינו, עמנו וארצנו. תנו יד לקרנות הלאומיות ועל-ידי זה נזכה לשיבת ציון וירושלים במהרה בימינו, אמן!

קטעי עיתונות