ונזכור את כולם

טוראי שניידמסר יצחק ז"ל

בן דבורה ומרדכי
נולד בטבריה
בי"ג שבט תר"צ, 11/2/1930
יחידות: הגדוד הראשון
בהכשרת בית-השיטה
תפקיד: רגם
נפל בקרב
בד' ניסן תש"ח, 13/4/1948
מקום נפילה: משמר העמק
נקבר בחיפה
בן 18 בנפלו

קורות חיים

בן מרדכי ודבורה. נולד ב-11.2.1930 בטבריה. בן למשפחת עמלים. סיים את בית-הספר העממי בקרית-חיים ואת בית-הספר התיכוני הימי שעל יד הטכניון בחיפה (מחלקת המכונאות). זמן קצר עבד באניה "קדמה". נאלץ להפסיק עבודתו זו מטעמים משפחתיים, שדרשו כי יימצא ליד הבית.
חלם על ימאות עברית ועל חזרתו אליה. אף על פי שהיה פטור, כיורד-ים, מגיוס, הצטרף להכשרה המגויסת בבית-השיטה, שם נמצאו חבריו לתנועת "הנוער העובד" (הגדוד הראשון של הפלמ"ח). היה רגם, מילא כל תפקיד שהוטל עליו ועשה לילות כימים. השתתף באופן פעיל בהגנת טירת צבי ובפעולות קרביות נגד כפרי הפורעים בגלבוע.
במכתבו להוריו מתאריך 25.3.1948 הוא כותב, שעכשיו כאשר שלושה מהמשפחה מגויסים, והוא יודע את דאגת ההורים, הוא מחליט לכתוב יותר, אולי מדי שבוע ויותר, אך הוא לא כתב יותר...
בראשית אפריל 1948 לחם עם פלוגתו - פלוגה ד' - בקרבות "משמר העמק" נגד צבאות קאוג'י, לחם בחירוף נפש כרגם ונפל בקרב מכדור שפגע בראשו ב-13.4.1948 בקרב משמר-העמק. נקבר בחיפה.
מדברי מולה כהן, מפקד חטיבת "יפתח" למשפחה: "אני מוצא חובה קדושה להציב ציון לזכר יצחק היקר. אתם שכלתם בן - ואני - לוחם אמיץ ואהוד עליי כעל כל חבריו. לחם בחירוף נפש ולא נטש את שדה הקרב עד נשימת חייו האחרונה והוא רק בן 18".

אלבום תמונות

רשימות לזכרו

מכתב תנחומים

כמפקד היחידה בה שרת יצחק שניידמסר ז"ל, הנני מוצא כחובתי הקדושה להציב ציון לזכרו היקר. אתם שכלתם בן, אנו - לוחם אמיץ לב, אהוד עלי כיתר חברי יחידתו. לצערנו רבים הנופלים, שקדשו בדמם את מלחמת הקיום והשחרור של עמנו הדווי, הנלחם בעוז ובגבורה נגד פולשים עוינים.
יצחק ז"ל היה אחד מאלה, שעמדו בחרוף נפש במערכה הקשה. לא נטש את שדה הקרב עד הרגע האחרון לחייו.
אי שם קידש בדמו כברת ארץ וכאשר יבוא היום המאושר וחבריו יעלו על אדמה זו להציב מצבת זכרון, יתנוסס לתפארת ולתהילה זכר יצחק האהוד והאמיץ.
קבלו נא את תנחומי, חזקו ואמצו. תהא גאותכם על בנכם שנפל, כשם שגאות היחידה מלוה את זכרו היקר.
מפקדו מולה כהן
פלמ"ח חטיבה 11

מידע נוסף נמצא בתא הנופל בחדר ההנצחה שבבית הפלמ"ח

רשימות לזכרו

לדמותו

ארוכה שורת הנופלים מבין חניכי, כדי מחלקה כמעט. אחד אחד נפלו, סמוך לנו, נפלו בטרם יטעמו טעם חטא וצדקה, מלבד חטאי תלמידים וצדקותיהם. פרשת חייהם מתחילה בכניסה לבית הספר ומסתיימת ביציאה ממנו לחזית. אלה תולדות חייהם. זה עברם. את עתידם נתנו לאחרים, לכלל, אשר זה החלו לקרוא בשמו.
יצחק הוא אחד מבני דור זה, דור המגינים, הכובשים והנופלים. הביוגרפיה של יצחק קצרה, איפוא - נולד בתר"צ לאביו המסגר, פועל מאורגן ומושרש בארץ ומעורה בעבודה וחוסך מפיו למען חינוך שלושת ילדיו לתורה ולעבודה. לאחר שסיים יצחק את לימודיו בבית הספר העממי בקרית מגוריו בחר להיות יורד ים. העובדה שאחיו הגדול ממנו סיים את לימודיו בבית ספר זה שנה לפני כן (כבוגר המחזור הראשון), מגדילה את משקל בחירתו זו; שהרי ידע עולו של חניך מהו וחייו של יורד ים מהם. לאחר ארבע שנות לימוד רצופות זכה לשרת זמן מה באניה "קדמה". אפשר והעבודה באניה קשתה על צעיר שכמותו, אפשר ונפשו נשאתו לשדה הקרב - יצחק התנדב לצבא ההגנה, אף שהיה פטור מגיוס כיורד ים.
עינים חייכניות היו לו ליצחק. עינים אלו - שובבות וצנועות, פקחות ותמימות, קלות ורציניות התרוצצו בגומותיהן. יצחק ניצב לנגדי - ועיניו מחייכות...
אפשר משום שנכון הדבר שחללי מלחמה אינם מתים, אלא נופלים וקמים - מוסיפות עיניו של יצחק לחייך.
י. שקד

מתוך "בני קרית חיים"

מידע נוסף נמצא בתא הנופל בחדר ההנצחה שבבית הפלמ"ח

רשימות לזכרו

מצבה ליצחק

להספיד את יצחק! והרי לא רחוקים הם הימים שהתהלך בינינו, פועל ומפעיל. מחייך בטוב לב וזורע בטחון סביבו. האמנם נפל? האם גם עליו עלה הכורת? כידיד וכרע נעורים אנסה להציב מצבה לחבר צנוע ןיקר זה, אשר מסר את נפשו על תקומתנו.
יצחק נולד בארץ (טבריה) בשנת 1930. במשפחת פועלים שקטה וצנועה. בבית הוריו קנה את תורת העבודה ואת האהבה אותה. כתום לימודיו בבית הספר העממי שבקרית חיים, החליט להגשים את משאת נפשו הכמוסה: אל הים! ושם, בביה"ס הימי בחיפה, הכרתיו. את שעותיו הפנויות ואת להט נפשו מסר ל"נוער העובד". אחרי בחינות הגמר בביה"ס הימי ניסה לנצל את ידיעותיו הלכה למעשה. ואכן, זמן קצר שרת באניה "קדמה". והנה פרצה המלחמה, וכמובן - יצחק הוא בין המגינים. הוא מילא כל תפקיד שהוטל עליו, חסך אוכל מפיו ושינה מעפעפיו ומקומו לא נפקד מן המשמר! בין קרב לקרב הוא כותב כמה שורות. והנה לפני מכתבו האחרון שבו הוא מביע את תקוותו, כי עם הנצחון יחזור אל הים, ולא יעזבו עוד. אותו יום ממש לחם נגד צבאות קאוקג'י במשמר העמק. נפגע, צנח ארצה והוציא את נשמתו בטהרה.
יצחק היקר,
נוח בשלום באדמה זו שלמענה לחמת ונפלת. זכרך לא ימוש מקרבנו. "צי ישראל קם - והים שלנו יהיה!" זוהי צואתך, ואנו נקיימנה.
ברוך גלר

מתוך "משמר העמק במערכה"

מידע נוסף נמצא בתא הנופל בחדר ההנצחה שבבית הפלמ"ח