ונזכור את כולם

רב"ט שמואלביץ (שמואלי) יצחק "איציק", "יצחקל'ה" ז"ל

בן שרה ודב
נולד בחיפה
בי"ח שבט תרפ"ט, 29/1/1929
יחידות: הגדוד הראשון
בהכשרת דליה, השומר הצעיר
תפקיד: מ"כ
נפל בקרב בהפצצה אוירית
בכ"ה אייר תש"ח, 3/6/1948
מקום נפילה: ראשון לציון
נקבר בחיפה
בן 19 בנפלו

קורות חיים

בן דב ושרה. נולד ב- 29.1.1929 בחיפה. סיים את ביה"ס העממי בקרית חיים. חניך תנועת "השומר הצעיר". בן 14 הצטרף לחברת נוער בדליה, שם עבד בעיקר בפלחה ולמד לנהוג בטרקטור.
היה תמיד עליז וחברותי ביותר וחדור רגש אחריות. היה הרוח החיה של חברתו. לא היה מאורע, יהא זה טיול, עבודה, לימודים וכו' בהם לא לקח חלק חשוב. הוא היה בכל. היה החלק הדינמי של הפעולה החברתית והתרבותית.
ב-1946 התגייס עם קבוצתו לפלמ"ח ובפרוץ מלחמת השחרור צורף עם חבריו לגדוד הראשון (חטיבת "יפתח") ועבר לגליל. השתתף כנהג בקרבות מלכיה, זרעין ויחיעם. לאחר שסיים קורס מ"כ השתתף בקרב משמר העמק.
נהרג בהפצצה בראשון לציון ב-3.6.1948 בשבתו ליד הגה הג'יפ בתוקף תפקידו. נקבר בראשון לציון ב-22.6.1950. הועבר לחיפה.
"בחורים צעירים נופלים נשקם בידם. הם נופלים, כי הם רוצים לחיות ולמען החיים הם הולכים", כתב באחד ממכתביו האחרונים למשפחה.

אלבום תמונות

רשימות לזכרו

מכתב תנחומים

... קשה לכתוב על אדם שאך זה עתה היה עמנו והנה שוב איננו עוד... נזכור את איציק בראשית בואו לחברה. היה אז מלא מרץ עלומים. בכל היתה ידו, החל מסיקול וכלה באוטו. יכולנו לראותו היום על עגלת ירק, למחרת על גבי טרקטור, ושוב רכוב על גבי סוס, והנה שם בחברת כלבים.
תמיד היה עורך בפנינו את תכניותיו לגבי משקנו העתידי.
קיוינו: איציק יהיה מרכז המשק. והוא לא זכה. תמיד הפיח סביבו רוח חיים ועליצות, ידע לארגן שירה מלוכדת, וגם עת נמצאו החברים בחזית ידע לרכז את האנשים וללכדם...
הורים יקרים! כולנו אתכם, נמשיך בדרכם של כל אלה אשר החלו ולא זכו להמשיך אתנו.
חזקו ואמצו!
החבריא

מתוך "בני קרית חיים"

מידע נוסף נמצא בתא הנופל בחדר ההנצחה שבבית הפלמ"ח

רשימות לזכרו

לדמותו

הכרתיו לראשונה באוגוסט 1944. הוא השתתף המחנה הנוער שהתקיים בדליה, ובלט בזקיפות קומתו ועירנותו. הצעתי לו להצטרף לחברת נוער שבאה אלינו באוקטובר ותשאר שלוש שנים, וכך היה.
את כל כוחו וכשרונו השקיע יצחק בחיזוק וליכוד החברה. רבי גוונים היו נטיותיו וכשרונותיו. לא היתה מלאכה אשר לא ידע בה פרק כלשהו, ובפרט הצטיין בכשרון טכני. מיום בואו הראשון שאף לעבוד בפלחה. משכוהו מרחבי השדות, משכוהו המכונות הגדולות.
כשפרצה המלחמה חרדנו לקבוצה וליצחק בתוכה. יצחק השתתף בקורס מ"כים, אך בהוודע לו על התקפת יחיעם (שם היתה קבוצתו) הצטרף מיד אליהם.
ממבצעים וקרבות יצא שלם. האויב לא הכריעו בקרב גלוי. בהפצצה קטלנית נפל. את חזון עלומיו ראה מנגד - ולהגשמתו לא הגיע.
שמעון פילץ

מתוך "בני קרית חיים"

מידע נוסף נמצא בתא הנופל בחדר ההנצחה שבבית הפלמ"ח

רשימות לזכרו

לזכרו

מותו של איציק זעזע אותי ביותר. איציק נהרג גם כן בהפצצה זדונית, ביוצאו יום אחד עם הג'יפ מתוך המחנה. אנו נשארנו בתוך המחנה. את רעש האוירון לא שמענו, בשמענו התפוצצויות החרדנו כולנו, ישבנו במקלטים עד שהסתלקו האוירונים. לאחר ההפצצה החלו מגיעות ידיעות מראשון לציון. בין יתר הידיעות נודע גם כן שג'יפ אחד נפגע על כל נוסעיו שנהרגו. טרם ידענו שזהו הג'יפ של איציק, אך משהגיעה הידיעה הברורה פשוט לא הבינונו את אשר התרחש.
איצ'יק איננו.
את שתי המילים הללו ומובנן אינני יכול להבין עד היום. בכל פעם בשמעי את שמו של איציק נדמה לי שאני נדקר כמו בחרב.
איצ'יק איננו. הרוח החיה של חברתנו.
לא היה מאורע, יהא זה טיול, מחנה אימונים, עבודה, לימודים וכו' וכו', שבהם לא היה לוקח חלק חשוב. הוא היה בכל. הגה רעיונות משקיים, היה החלק הדינמי של הפעולה החברתית התרבותית.
קשה למנות את כל השטחים אשר בהם היה איצ'יק פעיל ומפעיל אחרים. עם הליכתו מאתנו הלך אחד מעמודי התווך של החברה! ולכן בכל זמן ועת נזכר אותו, בכל שעה שנעלה זכרונות הרי תמיד תעמוד דמותו החיה לפנינו מחדש. רוחו תפעם בנו לעד.
חבר

מתוך "בני קרית חיים"

מידע נוסף נמצא בתא הנופל בחדר ההנצחה שבבית הפלמ"ח