דלג לתפריט הראשי (מקש קיצור n) דלג לתוכן הדף (מקש קיצור s) דלג לתחתית הדף (מקש קיצור 2)
ונזכור את כולם

טוראי רוזן ירמיהו ז"ל

בן שרה ויעקב
נולד בפולין
בי' חשוון תרפ"ז, 18/10/1926
יחידות: חבר כפר עציון, הגדוד השישי - "ירושלים"
נפל בקרב
בד' אייר תש"ח, 13/5/1948
מקום נפילה: כפר עציון-הקרב האחרון
נקבר בירושלים - הר הרצל
בן 21 בנפלו

קורות חיים

בן יעקב ושרה. נולד בתאריך י' בחשוון תרפ"ז (18.10.1926) ברימאנוב שבגליציה, בפולין. משפחתו היתה חסידית אמידה, אך אביו כבר היה משכיל וציוני. למד בחדר ובבית-ספר עממי פולני. בגיל עשר התחיל ללמוד בבית-הספר העברי "יבנה", והצטרף לתנועת "השומר הדתי" "בני-עקיבא". למד נגינה בכינור.
בראשית מלחמת-העולם השנייה הציל בקור-רוח כשלושים יהודים מהשמדה בידי חיילי היטלר ועוזריהם האוקראינים. מחמת גזירת האיסור להתפלל ביום-כיפורים ת"ש בבתי-הכנסת, התאספו להתפלל בבית סבו, אבי אביו. בשעת התפילה באו הצוררים ודפקו על השער הנעול.
יצא הנער ירמיהו ופתח להם את השער ואמר כי הוא לבדו בבית והוא מבקש שיקחוהו עמהם לעבודה. הם הסתלקו עימו ואחרי שעות מספר שיחררוהו לביתו. בערב סוכות גורשה המשפחה עם כל יהודי העיר לפשמישל אשר באזור הכיבוש הרוסי, ושם היה ירמיהו לבר-מצווה והתחיל להניח את התפילין שלקח עמו לדרך, ואת הלכותיהן למד מפי הסב ר' זלמן רוזן.
בסוף יוני 1940 גורשה כל המשפחה לסיביר ושם התנדב הנער לעזור להוריו בעבודת כריתת עצים ביער. בעקבות הסכם סטלין-שיקורסקי שוחררה המשפחה ויצאה מסיביר לסמרקנד. שם מתה אמו במגפת טיפוס ואף הוא עצמו נפגע במחלה, אך קם מחוליו. נתקבל לבית-היתומים של הצבא הפולני, ואם כי היה קרוב לגיל 16, הצליח לקבל רשיון-יציאה לטהרן בשיירת הילדים שעד גיל 14, כדי לעלות לארץ-ישראל. במחנה-המעבר בטהרן עמד על כך, שלא ייעשה כל נסיון להרחיקו מאורח-החיים הדתי ואירגן את הנערים שדעתם היתה כדעתו.
הגיע לארץ עם "ילדי טהרן", במארס 1943. אחרי זמן קצר עבר ממחנה-המעבר שבמשק עיינות לחבורת עליית הנוער הדתי במקווה-ישראל. למד לטפל בעצי-פרי והשלים את חינוכו ביהדות ובלימודים כלליים. עמד בתוקף על שמירת עצמאותו ועל דעותיו הביקורתיות כלפי מעשים ותופעות שלא ישרו בעיניו. תחת רושם תלאות המלחמה נטה להסתגר בתוך עצמו ולהיזהר מפני אחרים לפני שהכיר אותם מקרוב, אך בחבורתו היה ערני, ומהפעילים בעריכת מסיבות ובחוג הדרמטי והנגינה בכינור.
לפי המלצת מדריכיו איפשרה לו לשכת "עליית-הנוער" להמשיך את לימודיו בנגינה. עסק גם בספורט. הצטיין בכדור-עף ועבר את אימוני הגדנ"ע.
ביוני 1945 הצטרף לגרעין הקיבוצי שבחבורתו ועבר לשירות בכפר-עציון, ושם נשאר כחבר. עבד בגידול עצי-פרי, אך לא וויתר על שאיפתו להשתלם בנגינה. בראותו שהעבודה במעדר עלולה ליטול מאצבעותיו את הגמישות והרגישות הנחוצות לכנר, התגייס לנוטרות ושירת כשומר-רוכב בכפר, ביערות ובמטעים שבסביבתו. בעזרת הקבוצה המשיך את לימודיו בקונסרבטוריון בירושלים ואף נמצא ראוי לקבלת סטיפנדיה מהמוסד. עתידו נראה לו מבטיח: יפתח את כשרונו המוסיקלי; אביו ואחיו ואחותו ששרדו מההשמדה יעלו ארצה ויחד עם נערתו בת הארץ יקים לו קן משפחה בכפר-עציון.
בינתיים עבר לעבוד בנהגות ובנסיעותיו ירושלימה לרגל עבודתו הוסיף ללמוד בקונסרבטוריון, וגם לעסוק בספורט ובקריאת ספרים בשעות הפנאי. התאמן ב"הגנה" וסיים קורס סיירים. משפסקו הנסיעות לירושלים, בגלל המצור היה נוהג לפעמים במכונית בתוך הגוש, לבל ישכח את מלאכת הנהיגה. שירת בפלמ"ח כסייר וכמקלען. תחילה פעל עם מקלע "לואיס" ואחר כך עם "ברן". נקשר ל"כלי" שלו, טיפל בו במסירות והחזיקו במצב טוב. כמו כן עסק בתפקידי שמירה, בביצורים ובאימונים.
בהתקפה הראשונה על הגוש, ביום ג' בשבט תש"ח, פעל במקלעו בעמדות הדרומיות וגרם אבידות לאוייב. ביום הראשון של הקרב האחרון, בג' באייר תש"ח (12.5.1948) יצא עם חבריו מכיתת הפל"ם לעצור את משורייני האוייב באוכף המוכתר. הם נשארו בין הסלעים כל היום בחום, ברעב ובצמא, מחוסר יכולת לצאת מן המחסה בגלל אש משורייני האוייב שנשארו תקועים בין השבילים.
למחרת ביום ד' באייר תש"ח (13.5.1948) פעל במקלעו בעמדות הדרומיות-מזרחיות של הכפר. היה בין החברים שהתרכזו ליד המנזר הגרמני ושם נפל.
ביום כ"ה במרחשון תש"י (17.11.1949) הועבר עם שאר חללי הגוש למנוחת עולמים להר-הרצל בירושלים. אביו עלה ארצה לאחר מותו.

אלבום תמונות