דלג לתפריט הראשי (מקש קיצור n) דלג לתוכן הדף (מקש קיצור s) דלג לתחתית הדף (מקש קיצור 2)
ונזכור את כולם

סמל תהבלום ישעיהו (קלונימוס) "שייקה" ז"ל

בן חנה ומשה
נולד ברחובות
בב' ניסן תרפ"ה, 27/3/1925
יחידות: הגדוד השישי - "ירושלים"
נפל בקרב
בו' אייר תש"ח, 15/5/1948
מקום נפילה: כפר עציון-הקרב האחרון
נקבר בירושלים - הר הרצל
בן 23 בנפלו

קורות חיים

בן משה וחנה, ממתיישבי כפר-ויתקין. נולד ביום ב' בניסן תרפ"ה (27.3.1925) ברחובות. סיים את בית-הספר בכפר-ויתקין, עבד במשק הוריו והתמחה גם במכונאות ובנהיגה.
צעיר תוסס, מלא מרץ וחדות-חיים. במחזור הראשון של הפלמ"ח התאמן לקראת הבאות, השתתף בכל הסיורים והאימונים הנועזים, וגם בשובו הביתה המשיך בשירות אחרי ימי-עבודה ארוכים ומייגעים.
בעל ידיעות רבות, בקי בספרות. היה מדריך-נוער בעל השפעה רבה במושב ובסביבה.
משהחלה מלחמת-השחרור נכנס לשירות מלא, כנהג במשטרת גוש תל-מונד, ומפברואר ואילך - בגדוד השישי של הפלמ"ח בחטיבת הראל. שירת כנהג משוריין בליווי שיירות בדרך תל אביב-ירושלים, ואחר-כך בשיירת התגבורת האחרונה מירושלים לגוש עציון, שיירת נבי-דניאל. ממלכודת השיירה, על יד נבי-דניאל, הצליח לפרוץ דרך חזרה לכפר-עציון, ושם נשאר עם יחידת הפלמ"ח בין מגיני הגוש.
במכתב להוריו כתב: "אני מלא תקווה, מרגיש איתן ברוח ובגוף. אמא, אל תהיי נרגשת, קבלי את הדברים כמו שהם. זהו גורלנו. מלחמה לנו בארץ לתקומת העם". ולהלן, בתוספת מיוחדת: "לבני הכפר אני מוסר - נקמו את דם כל חללינו וחברינו"
ביום נפילת הגוש, 14.5.1948, נשאר בחיים. ישעיהו נשאר בין האחרונים, בעמדה קדמית ביותר, כשטנקים מסתערים אליו בשצף-קצף. קראו לו לחזור, לעזוב את העמדה המותקפת, אולם הוא הודיע, שיש לו עוד תחמושת וכוח להילחם. והוא המשיך להפיל חללים באויב, הצליח להשתלט על טנק ולחסל את אנשיו. גוש עציון נפל והעלה עשן ושייקה נסוג עם חבר שהיה עמו.
הם נסוגו בדרך לירושלים, השתלטו על אמבולנס של הצלב האדום וב איימם על הנהג ברימון הם פקדו עליו לנסוע לירושלים. בדרך נתקלו במחסום ביקורת ערבי, והתפתח קרב שבו שייקה נפצע קשה. הוא הובא לבית החולים הדסה בירושלים כשהוא פצוע אנוש ונפטר מפצעיו, ב-15.5.1948, ו' באדר תש"ח.
נקבר בבית הקברות בסנהדריה בירושלים. ביום ט' במרחשון תשי"ב, 8.11.1951, הועבר להר הרצל.

אלבום תמונות