דלג לתפריט הראשי (מקש קיצור n) דלג לתוכן הדף (מקש קיצור s) דלג לתחתית הדף (מקש קיצור 2)
ונזכור את כולם

טוראי זילברמן שמעון ז"ל

בן ז'ניה וזאב
נולד בעמק יזרעאל
בט"ז חשוון תרפ"ז, 24/10/1926
יחידות: הגדוד השישי - "ירושלים"
תפקיד: חבלן
נפל בקרב
בי"ג אדר א תש"ח, 23/2/1948
מקום נפילה: כפר עציון
נקבר בקיבוץ גניגר
בן 21 בנפלו

קורות חיים

בן זאב וז'ניה. נולד בט"ז במרחשון תרפ"ז (24.10.1926) בקבוצת גניגר אשר בעמק יזרעאל. למד בבית-הספר שבכפרו והצטיין בלימודיו. התבלט בעוז-רוחו, באומץ-לבו ובאהבתו הפשוטה והטהורה לעבודה. כשם שעבד את עבודתו בשדה ובכרם מתוך ענוה ואהבה, כך שירת את עמו ואת מולדתו. תכונתו העיקרית - יושר קפדני. היה מן הממעיטים בדיבור ומרבי-המעש, כי כלל גדול היה בידו: "לעבוד ולהתקדם ולא להירתע מפני הקשיים העומדים בדרך". גמר י"ב כיתות בבית-הספר המקומי.
בשנת 1946 התגייס לפלמ"ח ומאז שירת בסביבות ירושלים. השתתף בפעולות המחתרת של ה"הגנה" בתקופת המאבק והיה פעיל בעלייה לביריה. בי"ג באדר תש"ו ב-29 ביוני היה ברמת-רחל ובשעת החיפוש של הבריטים נאסר, הובא לבית-הסוהר בירושלים, משם ללטרון ולבסוף לרפיח. לאחר שהשתחרר עבר לקבוצת מעלה-החמישה ולבית-הערבה, ומשם, עם פרוץ מלחמת-השחרור, לגוש עציון.
בג' בשבט תש"ח (14.1.1948) השתתף בקרב-הגבורה הגדול אשר הציל לזמן-מה את הגוש הנצור. כחבלן מומחה עסק הרבה בהתקנת נשק ומוקשים, לעתים קרובות מחומר "ביתי" אשר העבודה בו כרוכה בסכנה.
פעל מתוך הכרה עמוקה, כי זו הדרך לשחרור עמנו ואין בלתה, ואולם ידע ידיעה ברורה, כי בכל צעד אורב המוות, לפעמים במקום, שאינך מצפה לו כלל. הוא ידע את הסכנות והיה מזהיר תמיד את חבריו בשעת עבודתו: "אני תפקידי בכך, אבל אתם, אל תסכנו את נפשכם". ואמנם עיסוקו זה קיפח את חייו.
נפל יחד עם חברו יהודה מאירוב, בשעת הנחת מוקשים בכפר עציון בי"ג באדר א' תש"ח, 23.2.1948. נקבר ברבדים והועבר למנוחת-עולמים בבית-הקברות בגניגר בחודש מרחשוון תש"י (נובמבר 1949).
קבוצתו גניגר הוציאה חוברת לזכרו: "שמעון".

אלבום תמונות

רשימות לזכרו

רשימות לזכרו

מסילת ישרים

בימים אלה, כשהאביב המדיני מתדפק בשערנו, הולכים הם - הצברים הללו - לגשר בגופותיהם הצעירים על פני תהומות למען החיש בואו.
כנשרים קלים, פורשים כנפים צחורות, שטרם נכתמו, יוצאים לקראת יעודם. ורבים -הוי מה רבים - עולים בלהבה הקדושה למען המולדת למען ארץ זאת שלמדה אותם להלך קוממיות והטעימה אותם טעם חירות.
שמעון - אחד מהם.
לפני שנתים בהאזינו לקול מצפונו, הלך לשרת את עמו בתום, ביושר לב. ההורים והקבוצה, אצלו לו ברכה.
היה זה צעדו הראשון בדרך חייו, גם האחרון במסילת ישרים זו.
מסילת ישרים.

לוי

מידע נוסף, מתוך חוברת לזכרו - 'שמעון', נמצא בתא הנופל בחדר ההנצחה בבית הפלמ"ח.

רשימות לזכרו

יחד גדלנו

הן יחד גדלנו כאחים -
יחד נפקחו עינינו לראות את השמש והשמים ולהבין לעולם הגדול והמוזר שמסביבנו. יחד צעדנו צעדים ראשונים כושלים וקמים. ויחד למדנו לשוננו לבטא מלות: אבא-אמא.
יחד מהרנו עם בוקר לבית הספר ויחד עמדנו גאים, עת קבלנו את תעודות הסיום. ואחר כך, נדמה היה, שמכאן הדרך ברורה ומובנת - להמשיך באשר התחילו אבא-אמא. ואמנם יחד התחלנו גם בדרך זו - שוב כושלים ושוב קמים וממשיכים לצעוד.
ופתאום - נשארתי לבדי באמצע הדרך... איך? האם לא תמשיך לצעוד עמנו?...
לא, לא אראך חיל אלמוני בשדה קרב, לא גיבור בשורות הנופלים עטור זר הדפנה, כי אם מוכר וידוע, רע וידיד פשוט ומחייך -רק כך אזכור אותך, רק כך.
ואין ניחומים על אח כי יפול.

ד ב ו ר ה

מידע נוסף, מתוך חוברת לזכרו - 'שמעון', נמצא בתא הנופל בחדר ההנצחה בבית הפלמ"ח.

רשימות לזכרו

ציון

בשלושים למותו

שוב נצבט הלב והנפש נעצבת
נלקח חבר - ונותר כאב עצור
אך דמותו לנצח, כסמל תהא ניצבת
ובתוככי הלבבות, זכרו עמנו שמור

איכה, כה בשקט, בלי אמר, נפרדת
מכל היקר והאהוב - לדורות.
איכה, כה אתמה, לפתע צעדת
למעבר החיים, אל חיק האדמות.

בכאב נשאוך דומם למנוחת עולמים,
קרבן צעיר, קרבן המלחמה.
כמוך, כן רבים, מחרפים בעד העם
ולמען דורות באים -עתיד האומה.

עוד נזכור אתכם, הנופלים על המשמרת,
עוד נזכור אתכם, לעד, בימי פקודה.
עוד ירום כבודכם, ירום הוא לתפארת,
כי יקרתם לנו, הנופלים בהרי יהודה.

י ש ר א ל

מידע נוסף, מתוך חוברת לזכרו - 'שמעון', נמצא בתא הנופל בחדר ההנצחה בבית הפלמ"ח.

מפרי עטו

מפרי עטו

מכפר עציון

... קבלתי את מכתבכם ואת 'עלון הקבוצה' ושמחתי מאוד עליהם, כי כל דבר וכל מלה על הנעשה בבית ומסביבו מענינים מאוד.
הסביבה כאן יפה מאוד ואם כי לפי גובה המקום, צריך להיות פה קר, הרי אפשר פה להזיע לפעמים יותר מאשר אצלנו בקיץ. בדרך כלל, צריך להיות מענין מכל הבחינות לחיות בגובה של 1000 מ' מעל פני הים, כי זה משהו לגמרי אחר מאשר החיים בשפלה.
חוץ מזה, החיים בקבוץ צעיר, גם כן דבר מעניין הקבוץ הולך ונבנה ואתה עד לכל המהפכה הזאת ולהתגשמות הציונות יום יום...

מידע נוסף, מתוך חוברת לזכרו - 'שמעון', נמצא בתא הנופל בחדר ההנצחה בבית הפלמ"ח.

מפרי עטו

חזון הימים

החיים כאן הולכים ומתבססים והמצב קבוע איכשהו ועל כן, אין על מה להתאונן, הלואי וימשיך כך זמן רב.
אחרי כמה ימי סערות גשמים וערפילים, התבהרו קצת השמים והימים הם ימי שמש חרפיים והנוף נהדר. ההרים מכוסים ירק ופה ושם פורחות רקפות ושאר מיני פרחים. כל הארץ טבולה בשמש רכה ומחממת ולמען הוסיף על נועם היום, נושבת רוח קלה מזרחית.
ובעולם זה ועל ארץ זו, כמה טוב היה, לו אפשר היה לחיות בשלום ואת אדמת ההרים השוממים האלה, שאנו מטיילים עליהם למטרות שלום, אפשר היה לעבד ולהלך עליה אחרי המחרשה ולהוציא ממנה יבול, פרי עמל כפים ולא להשקותה בדם.
ואולם אל יאוש, היום המקווה בוא יבוא ועוד נזרע ברינה ובשירה נקצור. למרות שהתפקידים, המוטלים עלינו כיום, הם שונים במקצת - נמלא חובתנו למולדת בלב שלם ובנאמנות היום ובעתיד...

מידע נוסף, מתוך חוברת לזכרו - 'שמעון', נמצא בתא הנופל בחדר ההנצחה בבית הפלמ"ח.

מפרי עטו

תודה לאמא

... קבלתי היום את מכתבך והוא היה ראש שמחתי, כי מתי זכיתי למכתב מלא כזה ממך, אמא. ובעיקר שהוא מספר ואומר דברים, שאף אחד לא יכול לאמרם חוץ מאמא. לאבא שהגיע ליובל החמישים, אני מאחל, שיזכה לחיים ארוכים וטובים.
החיים נמשכים בלי שינוי ניכר, עובדים, קוראים, וכו'. סוף סוף הגיעו ימי שמש יפים וכעת, בכלל העונה נפלאה וההרים הסובבים אותנו ירוקים ובחלקם פורחים עליהם בין השיחים פרחי העונה הרגילים כאן וחבל רק, שאינני יכול למסור לכם את שמות כל הפרחים היפים האלה. תארו לכם אתה הרים שלנו, בלי היער פורחים כולם ואז תקבלו תמונה דומה.
כתבו מה נעשה בבית ושלחו לי את 'עלון הקבוצה' כי הוא מעניין ומספר הרבה דברים...

מידע נוסף, מתוך חוברת לזכרו - 'שמעון', נמצא בתא הנופל בחדר ההנצחה בבית הפלמ"ח.