ונזכור את כולם

לוחם חרודי חיים ז"ל

בן חנה וישראל
נולד בתל יוסף
בח' תמוז תרפ"ג, 22/6/1923
יחידות: הגדוד הראשון
תפקיד: מפקד מחלקה - מ"מ
נפל בעת מילוי תפקידו ב"שבת השחורה"
בתקופת המאבק בשלטון הבריטי
בל' סיוון תש"ו, 29/6/1946
מקום נפילה: תל יוסף
נקבר בתל יוסף
בן 23 בנפלו

קורות חיים

בן חנה וישראל. נולד בח' תמוז תרפ"ג (22.6.1923) בקיבוץ תל יוסף שבעמק יזרעאל להורים מראשוני ההתיישבות היהודית החדשה, שנטלו חלק גם בייבוש ביצותיו. חיים, שהיה בין הילדים הראשונים ילידי הקיבוץ, היה ילד שובב ומלא חיים.
חיי הטבע והעבודה במשק חישלו את אופיו והוא היה לנער בעל כושר פיסי רב, אומץ-לב וקשיות-עורף. הוא סיים י"ב כיתות בבית הספר המשותף של תל יוסף ועין חרוד ובלט בפעילותו בחברת הילדים. לימים נבחר להנהלת המשק והיה משתתף ערני בדיונים ובהכרעות.
היה כבד-ראש ושקול בדעתו ועם זאת שנון ובעל חוש הומור, גם נתברך בתחושה עמוקה של צדק ובכשרון ארגוני וכל אלה עמדו לו במאמציו ללכד את החברים סביבו ולהפעילם בעבודת צוות.
בשנת 1941 התגייס לפלוגה א' של הפלמ"ח ועבר קורס מפקדי כיתות. בראשית שנת 1945, הועברו יחידות גדולות של הליגיון הערבי לגליל-העליון, העברה שבין השאר היתה קשורה בתכניות המלחמה בהעפלה, השלטונות החליטו לחסל את העליה הבלתי-ליגאלית של מעפילים מגבול הצפון מסוריה ומלבנון.
משנתרבו הקשיים ונעשה ברור, כי אי-אפשר יהיה להמשיך בעבודה ללא התארגנות מחדש, שלח מטה הפלמ"ח לכפר-גלעדי את המ"מ חיים חרודי, שכבר אז נחשב לאחד המעולים שבמפקדי הפלמ"ח, וכשנשלח לארגן את העבודה על הגבול ידעו במטה, כי מעתה יסתדרו ה"עניינים" על הצד היותר טוב.
חרודי ידע להוציא מתוק מכל דבר קשה. גם כשלאחרים נדמה שפסה כל תקוה. שיטתו של חרודי בהובלת השיירות ואבטחתן נראתה מורכבת, אך היתה פשוטה מאוד ביסודה. היא נתבססה על שיתוף פעולה הדוק בין הפלמ"חאים לבין הנוטרים (שהיו גם חברי "ההגנה" ברובם) הנושאים נשק ליגאלי ולבושים מדים ליגאליים. בחיי החוליה זכורה "תקופת חרודי" כתקופת הפעולה המסודרת, העליה המוגברת וההצלחה להימנע מ"ניסים" ו"מקרים". כל עוד פקד הוא על החוליות לא אירעו כל אסונות.
לצורך הפעולה להברחת מעפילים לארץ, עבר גבולות תוך סיכון עצמי ופעם אף נתפס ונעצר לתקופת-מה בדמשק. אחרי שחרורו מן הכלא הרבה להיפגש עם ילדי הקיבוץ כדי לשתפם בחוויותיו ולהחדיר ללבם את ההכרה כי בכוח הרצון ובדבקות במטרה אפשר להתגבר על כל מכשול. על כך העריצוהו הילדים ואישיותו ומעשיו היו להם למופת.
בל' בסיוון תש"ו (29.6.1946), יום "השבת השחורה" שמו חיילים בריטים מצור על המשק. חיים אץ מרפת לרפת והורה לחברים שימשיכו בעבודה ולא יעזבו את משמרתם. תוך כדי הריצה נורה על ידי חייל בריטי ונהרג במקום. הוא הובא למנוחת עולמים בבית הקברות של תל יוסף. הניח הורים.
קיבוצו הוציא לאור חוברת לזכרו ובה דברי חברים על דמותו. במקום שבו נפל הוקמה אנדרטה לזכרו.

אלבום תמונות