ונזכור את כולם

טוראי ברכאת גמליאל "גבה" ז"ל

בן שרה ומכלוף
נולד בתורכיה
בכ"ג טבת תרפ"ט, 5/1/1929
יחידות: הגדוד הראשון, פל' ו'
בהכשרת תל-יוסף
תפקיד: מקלען
נפל בקרב
בכ"ט אלול תש"ח, 3/10/1948
מקום נפילה: ח'רבת מחאז
נקבר בפתח תקוה
בן 19 בנפלו

קורות חיים

בן מכלוף ושרה. נולד ב-5.1.1929 בתורכיה. הבן הבכור במשפחה של 11 נפשות, עלה בשנת 1933 עם כל המשפחה אשר התיישבה בירושלים.
בן 6 החל ללמוד בבית-ספר עממי ומשם עבר ל"ישיבה", אך חזר ללימודיו בבית הספר העממי. בכיתה ו' נאלץ להפסיק את הלימודים והחל לעבוד בחנות "שטרנאו" בירושלים.
בן 16 הצטרף ל"הגנה". היה בגדנ"ע ועבר לחי"ש. בשנת 1943 הצטרף ל"נוער העובד" והיה פעיל בקבוצתו "להבה".
ב- 1947 גוייס ל"הגנה", השתתף בקרבות קטמון והיה אחראי לעמדה. עסק בבלימת המתפרעים הערבים במרכז המסחרי, ימין משה ועוד, והשתתף בפעולות עונשין.
נשלח לעיר העתיקה והשתתף בקרבות עד אשר הוחזר על ידי הבריטים שחטפוהו והועברוהו לעיר החדשה, שם צורף לגדוד "מוריה" ומשם הועבר לחי"ם. אחר כך שירת בגדוד "בית חורון", יצא לקורס למכונות כבדות והיה למקלען. השתתף בפעולות בהר ציון עד אשר עבר לשרת בחטיבת יפתח- פלמ"ח כ"בזיסט".
השתתף בהדיפת ההתקפה המצרית על חרבת אל-מחאז ונפצע שם. המונים הסתערו על המשלט, אך נסוגו מאחר שמכונת היריה שהפעיל גמליאל הפילה בהם, ועצרה בעדם, המצרים נסוגו. נרגש היה. חלקו היה רב בהדיפת האויב, אך הוא לא דיבר על כך, לא איש כגמליאל יספר על מעלליו. למחרת, חידשו המצרים את התקפתם על המשלט, וגם הפעם קצרה בהם מכונתו של גמליאל. צוות המכונה ואיתם גמליאל לחמו כאריות ללא לאות, האויב נסוג בהשאירו חללים רבים. גמליאל נפצע, הוטס לבית חולים ומת שם בכ"ט באלול תש"ח (ב- 3.10.1948).
בדברי הספד אמר חברו:"מחייך, לא נאנח, אם כי כאבו היה רב, ופצעו אנוש. נרגש עמדתי לידו ומבלי לדעת מדוע שאלתיו:"מה למסור אצלך בבית?" והוא חייך ובקול שקט ענה:"אהה, שטויות, להיפך, מה אמסור אני אצלך בבית, הן אני טס עוד היום צפונה". מלא אמונת חיים היה. הוטס צפונה ובדרך הוציא את נשמתו.
ב- 7.10.1948 הובא למנוחת עולמים בבית הקברות בפתח תקוה.

אלבום תמונות