ונזכור את כולם

רב"ט גפן קונפיטין חיים ז"ל

בן אילה וזלמן
נולד בתל יוסף
בכ' סיוון תרפ"ח, 8/6/1928
יחידות: גדוד "גדעון" (13)
נפל בעת מילוי תפקידו
בב' אב תש"ח, 7/8/1948
מקום נפילה: נצרת
נקבר בתל יוסף
בן 20 בנפלו

קורות חיים

בן זלמן ואילה. נולד בכ' בסיון תרפ"ח בתל-יוסף. גמר י"ב כיתות בבית-הספר המשותף המקומי. גדל והיה לאחד מעובדי הפלחה בקיבוץ. תמיד רציני, מכונס בתוך עצמו ואחראי. מראשוני המתנדבים לפלמ"ח בגדוד "הפורצים" שבחטיבת "הראל". נשלח בימי המבחן הקשים לנמל חיפה. עבר קורס למ"כ במענית והיה בין מגיניה. השתתף אחר-כך כמ"כ בכל קרבות "הפורצים" בירושלים, בנבי-סמואל, בגזרת לטרון, בכיבוש קטמון ובפריצה להר-ציון. היה בין מלווי השיירות לירושלים הנצורה והשתתף בכיבוש הכפרים בדרך בורמה, ביניהם בקרב הקשה על הכפר בית-מחסיר. בזמן ההפוגה עבר לגדוד אחד בחטיבת "גולני" שחנה בנצרת. מצא את מותו בנסיבות נעלמות וטרגיות במחנה הגדוד בנצרת ביום ב' במנחם-אב תש"ח (7.8.1948) ונקבר בו ביום בתל-יוסף.
זכרו הועלה בספר "לדמותם", הוצאת תל יוסף תש"י.

אלבום תמונות

מפרי עטו

החיים במחנה

גבעת-חיים, 1.1.48

שלום רב לך ע-ה!

הנסיעה לגבעת-חיים עברה בשלום, כנראה מפני שהערבים בסביבה היו עסוקים בשדידת הרכבת לוד-רחובות. המשק עושה רושם לא רע. בסיכום, התנאים כמו בבית. אצלנו הצפיפות באוהלים גדולה למדי, גרים 5 באוהל, אבל יש להניח שהענין "יסתדר". אכתוב לך קצת על החברה במחנה ועל ההווי בו. הרושם הראשון בבואנו היה קשה, ראינו לפנינו את פרצופיהם המובהקים של פרחחי תל-אביב ופרבריה ושמענו את דיבוריהם, המלווים ניבול-פה, אשר לשמעם יחווירו אפילו המספוא'ניקים שלנו. במחנה סיפרו על ספסרות בסיגריות, משחק בכסף - בקלפים, איומים בסכין וכו'. בערב - רקדו טנגו, בוגי-בוגי. יחסם מעליב ופוגע בבנות התל-אביביות. למחרת ראינו שהענין לא כל כך נורא. הגרועים סולקו או הועברו למקומות אחרים ואלה שנשארו, נרגעו כנראה ויש אפשרות לשוחח אתם ולהסביר להם. אפשר להניח כי במשך השבועות הקרובים ישתנו לגמרי.

חיים

מתוך הספר 'לדמותם קובץ זכרון לבני תל יוסף וחבריה לעולים והחניכים שנפלו במלחמת העצמאות תש"ח-ט' - בהוצאת הקיבוץ המאוחד - תל יוסף תש"י
מידע נוסף נמצא בתא הנופל בחדר ההנצחה שבבית הפלמ"ח.

מפרי עטו

מגבעת חיים

גבעת-חיים, 2.2.48

אני נמצא שוב בגבעה. כשהיינו בחיפה, קוויתי שהענינים יסתדרו וישתפרו קצת כאן והנה "לא דובים ולא יער". התל-אביביים נשארו אותם שהיו: המועדון ריק, אין חומר קריאה, אין רדיו. את הערבים הפנויים מבלים בקריאה באוהל או באוהל שכן בפטפוט או בניבול פה - יש פה "בעלי מקצוע" לדבר. בליל ששי היתה מסיבה: אכלו דברים טובים בשפע, צרחו שירים רוסיים, התחכמו עם הבנות והלכו לישון. הווי עלוב, מכביד ומדכא - במידה כזאת שאם לא יחולו שינויים, אבקש העברה. בחיפה רמזו לי, כי יכולים להיות סיכויים. מאז שחזרנו, אנו עוסקים בלימודים. רוב החברה, הם כמעט אנאלפביתים גמורים (חוז מארבעה) והתחלנו מאלף בית. הלימודים קלים ואינם תופשים הרבה שעות. המורים, רובם בחורים טובים, אבל קשה לי להתגבר על השיעמום בשעת השיעורים.
ע-ה, עני בהקדם וכתבי יותר מכתבים.

חיים

מתוך הספר 'לדמותם קובץ זכרון לבני תל יוסף וחבריה לעולים והחניכים שנפלו במלחמת העצמאות תש"ח-ט' - בהוצאת הקיבוץ המאוחד - תל יוסף תש"י
מידע נוסף נמצא בתא הנופל בחדר ההנצחה שבבית הפלמ"ח.

מפרי עטו

על המצב המתוח


שלום ע-ה!
את בודאי תסלחי לי, אם המכתב יהיה קצר, אבל אני כותבו במקרה, קיוויתי להיות בבית ביום השישי, בשבת ובראשון של השבוע שעבר, אך בגלל המתיחות בנמל, לאחר הפיצוצים, לא יכולתי להשתחרר. בדרך כלל, היה המצב בנמל מתוח בימים האחרונים, אבל לא ארעו שום התנגשויות. הבוקר קרה המקרה הראשון: טרקטוריסט יצא לעבודה וליד אחד המחסנים התנפלו עליו ערבים והכוהו עד שאבדה הכרתו. טענתם היתה, שהוא דרס בכוונה פועל ערבי. הערבים יצאו מזויינים בסכינים ומוטות ברזל. קמה בהלה איומה. הפועלים היהודים והערבים ברחו כאחד, בצורה פראית ובצעקות: פצצה, יורים, הורגים! עברה מחצית השעה, עד שהוחזר הסדר על כנו, מובן שלא בעזרת המשטרה, אשר עמדה מן הצד ולא קפה באצבע.
.... אני מרגיש עצמי בטוב ומקווה להיות בבית בסוף השבוע. אם לא יהיה קשה לך, מסרי דרישת שלום לאמא והעיקר - כתבי!!!

מתוך הספר 'לדמותם קובץ זכרון לבני תל יוסף וחבריה לעולים והחניכים שנפלו במלחמת העצמאות תש"ח-ט' - בהוצאת הקיבוץ המאוחד - תל יוסף תש"י
מידע נוסף נמצא בתא הנופל בחדר ההנצחה שבבית הפלמ"ח.

מפרי עטו

ממעלה החמישה

מעלה החמישה 28.4.1948
שלום לך ע-ה!
... האדם, כנראה, לומד להעריך את מה שהיה לו רק בשעה שזה חסר לו. את זוכרת בודאי היטב את יחסי לתל יוסף לפני גיוסי. אינך מתארת לעצמך, מה הייתי רוצה כיום לחזור לעבודה בפלחה, לשבת על "קומביין" או על המקצרה ואפילו על מגוב ובערב ליהנות בחדר איתך... (את קוראת ומתפלאה בודאי מה קרה לי אבל זה פשוט כל כך). את ליל הסדר בילינו בעיר לאחר עשרים וארבע שעות קרב; סודרה מסיבה עלובה. קיבלנו שי לפסח מתושבי ירושלים. בקיצור, נוצרה הרגשת חג קלושה ביותר...

מתוך הספר 'לדמותם קובץ זכרון לבני תל יוסף וחבריה לעולים והחניכים שנפלו במלחמת העצמאות תש"ח-ט' - בהוצאת הקיבוץ המאוחד - תל יוסף תש"י
מידע נוסף נמצא בתא הנופל בחדר ההנצחה שבבית הפלמ"ח.

מפרי עטו

על ההתקפות

מענית 15.3.1948
לע-ה שלום רב!
הפעם אכתוב לך על ההתקפה האחרונה שהיתה כאן. לא רחוק ממענית נמצאות מחצבות המספקות אבן לתל אביב ולסביבתה. עובדי המחצבות הם מפועלי חדרה וכרכור, הבאים לעבודה בשעה שבע בבוקר, כשלפניהם משמר נוטרים. הערבים באו בעוד חושך ותפשו עמדות החולשות על המחצבות. ובאותו יום לא יצאו הנוטרים לפני הפועלים, אלא הלכו אתם יחד. הענין יכול היה להסתיים בכל רע, אבל למזלם, לא היתה סבלנות לערבים לתת להם להתקרב ופתחו באש ממרחק, באופן שהנוטרים הספיקו לתפוש עמדות ולהשיב אש. בינתים הסתדרו חברי המשק בעמדותיהם והחברה שלנו יצאו בשני ראשים על מנת לנתק את דרכי הנסיגה לערבים, שמנו כשלושים איש, וכן על מנת למנוע הבאת תגבורת אליהם (הערבים מנו בשטח סביב כמאתיים ראש). איך שהוא, הערבים החלו לסגת, כשהעזרה שהגיעה בינתיים מחדרה, מזדנבת אחריהם. חילופי היריות נמשכו משבע עד שלוש וידוע שלערבים נגרמו אבידות אחדות. ובזה סיימתי את חלקי הפוליטי.

מתוך הספר 'לדמותם קובץ זכרון לבני תל יוסף וחבריה לעולים והחניכים שנפלו במלחמת העצמאות תש"ח-ט' - בהוצאת הקיבוץ המאוחד - תל יוסף תש"י
מידע נוסף נמצא בתא הנופל בחדר ההנצחה שבבית הפלמ"ח.