דלג לתפריט הראשי (מקש קיצור n) דלג לתוכן הדף (מקש קיצור s) דלג לתחתית הדף (מקש קיצור 2)
ונזכור את כולם

טוראי טייכנר נוח ז"ל

בן יהודית ואריה
נולד בתל אביב
בי"ב סיוון תרפ"ח, 31/5/1928
יחידות: הגדוד השישי - "ירושלים", פל' ו'+ד'
בהכשרת במעלה
נפל בקרב
בכ' אדר א תש"ח, 1/3/1948
מקום נפילה: בדרך לירושלים - ליד נוה אילן
נקבר בקרית ענבים
בן 19 בנפלו

קורות חיים

בן אריה ויהודית. נולד ב-31.5.1928 בתל-אביב. מילדותו אהב ללמוד מהמעשה ומהספר, ולא נמשך אחרי הלימודים בבית-הספר. כשסיים את לימודיו בבית-הספר העממי נכנס כמתלמד במוסך ולמד חשמלאות-רכב. ביקר זמן-מה בבית-הספר המקצועי על שם מכס פיין, אך העדיף גם כאן את הנסיון המעשי. היה בעל מרץ רב ותפיסה קלה בעבודה.
מספרות אחיותיו: "נח, אף כי לא היה הגדול ביננו היה מחנך אותנו בהליכותיו. כה עדין וטוב היה וכה אמיתי... הוא מאוד אהב את אבא, וידע לעוררו לשיחה. כשעמדתי לנסוע מהבית ואבא היה צפוי להישאר לבדו אמר נוח, שהוא יסדר לעצמו חופש, כי אי אפשר להשאיר את אבא לבדו. הוא ידע לתקן כל דבר בבית - בלי שלמד זאת במיוחד."
מגיל צעיר היה חבר תנועת נוער. בהיותו בן 18 החליט לצאת ל"שנת-השירות" ככל בוגרי הגימנסיות. הצטרף לקבוצה של "הנוער העובד" שיצאה להכשרה מגויסת (פלמ"ח) בקיבוץ שדה-נחום ואחר-כך עברה לבית-השיטה. אף כאן גילה ענין בכל עבודה. בעל אופי תקיף ורצון חזק, מוכן לעזור לחלש, אך קשה ועקשן כלפי התקיפים.
בין היתר סיפרו אחיותיו: "בהיותו בקבוצה היה חביב מאוד על החבריא היה בוחר תמיד תפקיד קשה, כדי לסדר את הענינים שאינם בסדר ואחר עובר לתפקיד קשה אחר. אולם התיידד רק עם שניים שלושה חברים כלבבו. כי דורש אמת היה, ולא יכול לשאת כל סטיה ממנה. הילדים בקיבוץ אהבו מאוד את נוח.
חברו כותב: "עוד זכורה דמותו הצנומה במסע בנגב, איך צעד, כששני תרמילים גדולים, שלקח מאחד הכושלים, על גבו..." כשנתים היה חבר בקבוצה זו עד עלייתם להתישבות. עם גמר הכשרת-החובה פרצו המאורעות והוא החליט להמשיך בשירותו בפלמ"ח. עם פרוץ מלחמת-השחרור נשלח לקרית-ענבים.
לאחר אחת הפעולות, שנפלו בה שלושה מחבריו אמר: "עלינו להיות מוכנים גם לתת את חיינו..."
נפל בסביבות נוה-אילן בכ' באדר א' תש"ח (1.3.1948) באחד הקרבות על שמירת התחבורה לירושלים. הכיתה המסתערת של נח נתקלה באש צפופה וקטלנית, את אחד הלוחמים שנפצע בריאתו וכמעט נחנק בדמו, ניסה נוח לגרור- אך בקומו לגשת אליו נפגע בראשו ונהרג.
בו ביום הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות בקרית-ענבים.

אלבום תמונות

רשימות לזכרו

רשימות לזכרו

זכרונות מנוח

16.3.48

לזוליק שלום
כתבתי לך השבוע הביתה לתל אביב ואולי המכתב הזה יגיע אליך קודם. אתמול בערב קיבלתי את מכתבך. אינני יודעת אבל ענין נח עבר אצלי מהר מאוד אולי מפני שדברים פרטיים דחקו עלי בדיוק. בכל אופן כשאני מתחילה להרהר אני לא נרגעת בכלל. בדיוק כמו אצלך באו הרהורים על מקרים מסוימים ופגישות וקשה להאמין. אבל אני בכל פעם שואלת מדוע כל כך חרדנו לו תמיד? ממשאבים עדיין לא קיבלתי אף מכתב. אני מתארת לי את המכה לדודס וגם לחיים. נזכרתי בכל מיני פרטים קטנים עם נוח במסעות, מסע אחד, כשאתן עדיין לא הייתן לגליל לפני יבניאל נח נדנד לי שאתן לו תרמיל ואני לא רציתי ולבסוף נתתי לו את תרמיל הצד שהיה כמעט ריק, השביל במורד של הגבעות ההן כל הזמן נגד עיני, עוד תמונה כשהיה הסקנדל אצלי באהל בגלל הספר וכשנח חיטט וחיפש בכל החפצים ורב עם זאב ואני קיבלתי ממש היסטריקה, יש כל כך הרבה מקרים קטנים שישכחו במשך הזמן בכל אופן תמיד למלה נח מתוסף נדנד. היה לפעמים עם נודניקים גם כן, נדמה לי שנח היה תמיד בודד סתם מתוך שגעון בעצמו אף פעם לא ידע למה. אני מודה שהמקרה נשטף כבר, ממני מהר מאוד חוץ מברגעים מיוחדים. בכיתי נורא באותו ערב ושוב הייתי כמה ימים סהרורית, אבל נרגעתי מהר.

רחל פלק

מידע נוסף נמצא בתא הנופל בחדר ההנצחה בבית הפלמ"ח.

רשימות לזכרו

על אפיו

נח היה נקי ומסודר. הופיע תמיד לקבלת שבת בחולצה לבנה, כולו מצוחצח, נעליו מבריקות וחיוך על שפתיו אך באפיו היה סוגר ומופנם. בעל חוש הומור ציני וביקורתי. באסיפות חברים בהכשרה, הוא לא דיבר. הוא היה עומד בצד, אך שפת הגוף שלו, הראתה עד כמה הוא היה מעורב וכשהביע את דעתו, הביע אותה בקיצור ועמד עליה בעקשנות. כמו כן הוא ביקר את חברי הקיבוץ. לדעתו, הם ניצלו אותם בזה שהעמיסו עליהם (חברי ההכשרה) עבודות קשות ושעות עבודה רבות מדי לגילם הצעיר
נח הספיק להיות עםחברי ההכשרה בעלייתם על הקרקע.

מידע נוסף נמצא בתא הנופל בחדר ההנצחה בבית הפלמ"ח.

מפרי עטו