דלג לתפריט הראשי (מקש קיצור n) דלג לתוכן הדף (מקש קיצור s) דלג לתחתית הדף (מקש קיצור 2)
ונזכור את כולם

טוראי לאונר דן ז"ל

בן אסתר וצבי-דוב
נולד בארה"ב
בט"ז תמוז תרצ"א, 1/7/1931
נפל בקרב
בי"ג אלול תש"ח, 17/9/1948
מקום נפילה: משלטי דיר אבן ליד הרטוב
נקבר בראשון לציון
בן 17 בנפלו

קורות חיים

בן צבי-דוב ואסתר. נולד ב-1.7.1931 בניו יורק, ארצות-הברית, לאביו שהיה חייל בגדוד העברי במלחמת העולם הראשונה, ולאמו - בת למשפחת ביל"ויים בראשון לציון. בשנת 1934, לאחר שאביו סיים את חוק לימודיו בארצות-הברית, חזרה המשפחה לארץ עם דני הקטן. הילד קיבל את ראשית חינוכו בבית הספר העממי בראשון לציון ואחר כך בגימנסיה שבמושבה ובבית הספר "מונטיפיורי" בתל-אביב. מגיל 10 היה חבר בתנועת "הצופים" וב"המכבי הצעיר" ואחר כך פעל בשירות ה"הגנה" במושבה.
גא היה על יחוסו, סיפורי סבו על מפעל ראשונים על לבטיהם וחלוציותם וסיפורי אביו על כיבוש הארץ נקלטו בנפשו נבטו ואף נשאו פרי. מעשי אבותיו סימנים היו לו בדרכו: מהם ראה וכמותם רצה לעשות.
גמר קורס איתות וטיפל באילוף יוני-דואר. השתתף במחנות הגדנ"ע ועם פרוץ מלחמת השחרור עזב את ספסל הלימודים והצטרף לשורות הפלמ"ח במסגרת גרעין ו' של הכשרת "המכבי הצעיר".
כבן 16 וחצי יצא לחזית, באמרו לקרוביו שביקשו למנעו מכך: "כולנו צבא, כל הארץ חזית: אמא היא בת ביל"ויים, ממשיכי מסורת המכבים, ואבא אף הוא בעודו נער בא מאמריקה להילחם בשורות הגדודים העברים..."
בגבעת-חיים קיבל דן את הכשרתו כחבלן, השתתף בהגנת כפר יונה והועבר אחר כך יחד עם גדודו לסריס שבהרי ירושלים, לחטיבת "הראל". לא ההרפתקאה משכה את ליבו. הוא שנא את המלחמה לא לפי רוחו היתה אף לא סבל את הצבאיות ואת המשמעת הצבאית. במכתבו לאחיו הוא אומר: "הפכנו פחות או יותר לצבא. אין הדבר מוצא חן בעיני, אבל מה אפשר לעשות, צריך למלא פקודות." ועל אף היותו מן הצעירים שבחבורה היה נלחם, לפי עדות מפקדיו, כחייל ותיק.
ביום 17 בספטמבר 1948 התנדב לתצפית במשלט אשר בדיר-אבן, ליד הרטוב. כדור אויב עבר דרך אשנב העמדה ופגע בראשו. לאחר שהועבר לבית החולים "הדסה" בירושלים מת מפצעיו. נקבר בראשון לציון ב-18.91948 על יד אבותיו.

אלבום תמונות

רשימות לזכרו

תעודות וחפצים

תמונות משפחתיות

מפרי עטו