ונזכור את כולם

רב"ט פרוצל צבי משה ז"ל

בן מרגלית וקלמן
נולד בפולין - צ'נסטוחוב
בא' אדר תרפ"ט, 11/2/1929
יחידות: הגדוד הראשון, פל' ו'
בהכשרת גבע
נפל בפעילות מבצעית
בד' אדר א תש"ח, 14/2/1948
מקום נפילה: גשר שיך-חוסיין
נקבר בקיבוץ עין חרוד מאוחד
בן 19 בנפלו

קורות חיים

בן קלמן ומרגלית. נולד ב-11.2.1929 בעיר צ'נסטוכוב פולין, להורים שומרי דת. משנתו השלישית התיישבה המשפחה בדנציג (אז עיר חפשית) שם ביקר בבית-ספר יהודי.
ב-1939 הפליג עם אביו ארצה בספינת המעפילים "אסטיר" (האם והאחות נשארו, מחמת סכנת הדרך, כדי לעלות אחר-כך ונספו). הספינה נתפסה על ידי הבריטים ושולחה ללב-ים.
אחרי תלאות רבות הצליח צבי להגיע בספינת-הדיג היוונית "מרדס" לחוף עזה, והלך להכשרה קצרה של "עליית-הנוער" בקרית-חיים. משם עבר למושבה מנחמיה, בה למד בבית-הספר כשנתיים. השתוקק להמשיך בלימודיו אך לא היו לו האמצעים. פנה במכתב ליצחק בן צבי ותיאר את מצבו ואת שאיפתו להמשך לימודיו. סגנונו המקורי ותוכנו של המכתב עשו רושם רב, כעבור זמן קצר התקבלה תשובה, וצבי הופנה לכפר הנוער בן-שמן. בבן-שמן הצטיין בלימודים והיה אחד מעמודי התווך של חברת התלמידים. מכפר הנוער יצא, במסגרת "הנוער העובד" להכשרה מגויסת מקבוצת גבע. בתקופת שירותו בפלמ"ח נודע כבחור מסור ואמיץ לב, ויצא לו שם של חבלן מעולה.
ב-ד' באדר א' תש"ח (14.2.1948) פוצץ בפעולה נועזת את גשר שיך חוסין ליד בית-שאן. הגשר פוצץ במטרה למנוע חדירת האויב מהגבול המזרחי. המשימה היתה מסובכת. הגשר היה מוקף גדרות תיל, מחסומים ושמירה קפדנית של הליגיון הערבי. למרות השמירה הקפדנית פרצה מכונית, הטמונה ב 300 ק"ג חמרי נפץ, את המחסומים. המכונית התפוצצה על הגשר לאחר שהנהג עמיקם אלון הצליח לקפוץ מן הגשר לירדן ולהינצל. החבלן צבי פרוצל, שהפעיל את המטען, נהרג מכדורי חיילי הליגיון הערבי. הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות בעין-חרוד ב-16.2.1948. זכרו הועלה בחוברת לזכרם של חברי קבוצת "החושלים".

אלבום תמונות

רשימות לזכרו

מתוך "בדרכי גבורה"

בתחילת פברואר החלו הכוחות הפולשים להסתנן דרך גשר דייך חוסיין שעל הירדן. הוחלט לפוצץ את הגשר - למען נתק דרכי התחבורה של הפולשים. הגשר נמצא בידי הלגיון. מחנה הלגיון היה בצד דרום; תחנת משטרה שלטה באש על הגשר; לפניו היתה עמדה תופסה בידי הלגיונירים. משוריין של הלגיון עמד כל הלילה על הכביש ונוסף על כך - עמדו זקיפים על הגשר עצמו. הוחלט לשלוח מכונית מלאה חמרי נפץ שתגיע לגשר ותתפוצץ שם על מטענה.
שני מתנדבים נלחמו ממש שימסר לידם תפקיד מסוכן זה, והם: עמיקם רוט וצבי פרוצל. הם נסעו במכונית, אור ליום 17 בפברואר 1948, ונתקלו במחסום חדש שלא התכוננו לו. נפתחה עליהם אש מכל העברים, אך הם התגברו על המחסום והגיע ועד לגשר. מיד הפעילו את המטען וקפצו לתוך הירדן. המכונית התפוצצה והגשר נתרסק כולו.
צבי פרוצל נשאר תקוע בתוך סבכי התיל של הגשר, ונפצע עם התפוצצות המכונית. הוא מת בידי הלגיון. עמיקם רוט קפץ לתוך המים, ואגב קפיצתו נפצע בעינו. אנשי הלגיון ירו עליו והאירו את המים בפרוז'קטור, אך הוא הצליח לשחות בצלילה ובמקומות צל מרחק של קילומטר בירדן הקר - ויצא וזחל חזרה לבסיס.
עמיקם רוט בן 22 יליד הארץ, חניך קרית חיים. חבר חלוצה.
צבי פרוצל, בן 19 מקבוצת החושלים בג'יב יוסף.


מידע נוסף נמצא בתא הנופל בחדר ההנצחה שבבית הפלמ"ח

רשימות לזכרו

דברי חברו

נזכר אני באותו יום חורף, בזמן שהיינו אוכלים עדיין בדיר. בהיכנסי לאכול, האזנתי לשיחת חברים ומיד נתקלתי במבטו של משה, שבא לבשר לנו על צבי כי איננו. הדבר היה משונה ומדהים. נורו לנו עוד שעות ספורות להגיע לעין חרוד כדי להשתתף בהלויה. אנו רצינו להגיע בעוד מועד, כדי להסדיר את העברת הגופה ולהביאה למנוחות בבית. אך על אף מאמצינו הרבים, נתקלנו בקיר אטום ובחוסר כל אפשרות לשנות את המוחלט. הסיבה היתה - פקודה מהמטה הכללי. הכאב גדל שבעתיים בראותנו שקברו של צבי יהיה תמיד רחוק מאתנו.
צבי היה אחד החברים, שגדל אתנו מספסל בית הספר העממי דרך בית הספר החקלאי, הכשרה ופלמ"ח. היה בחור מעמיק ורצה לדעת הכל וביסודיות. מיד עם כניסתו לגרעיננו, התבלט כאדם אחראי ונושא בעול הכלל. הוא נשלח ע"י החברה לשמש מדריך בפלמ"ח. גם בשירותו בחטיבה זכה להערכה ולהוקרה על המסירות וההתמדה שהשקיע בכל תפקיד שהוטל עליו. בכל עת וגם בזמן האחרון, על אף תפקידיו המרובים והאחראיים בפלוגה, היה ער בלעניני הקבוצה. בכל הזדמנות הדגיש את רצונו לסיים את תפקידיו ולחזור הביתה. ודוקא עליו גזר הגורל האכזרי להינתק לצמיתות מהבית. אך על אף גזירה זו קרוב יהיה אתנו לעולם ודמותו תלוונו בדרך הקמת הקבוצה.

חבר


מידע נוסף נמצא בתא הנופל בחדר ההנצחה שבבית הפלמ"ח

רשימות לזכרו

מכתב המפקד

כמפקד היחידה בה שירת צבי ז"ל ונפל ב-14.12.48 בפיצוץ גשר שיך-חוסין, הריני מוצא מחובתי הקדושה להציב ציון לזכר צבי היקר. אתם שיכלתם בן, ואני לוחם אמיץ לב ואהוב עלי כעל שאר חברי יחידתי. לצערנו, רבים הם הנופלים שקידשו בדמם את מלחמת השחרור של עמנו הדווי, הנלחם בעוז ובגבורה נגד פולשים זרים ועוינים.
צבי ז"ל היה אחד מאלה שעמד בחרוף נפש במערכה הכבדה ולא נטש את שדה הקרב עד הרגע האחרון לחייו.
אי שם קידש בדמו כברת ארץ, וכאשר יבוא היום המאושר וחבריו יעלו על אדמה זו להציב מצבת זכרון - יתנוסס לתהילה ותפארת זכר צבי האמיץ והאהוב.
קבלו נא את תנחומי. חזרו ואמצו.
תהיה גאותכם על בנכם שנפל כשם שגאות היחידה מלווה את זכרו היקר.
מפקדו האבל
מולה כהן, פלמ"ח, חטיבה 11


מידע נוסף נמצא בתא הנופל בחדר ההנצחה שבבית הפלמ"ח