ונזכור את כולם

טוראי קוכמן גדעון "קיכלה" ז"ל

בן מרים וקלמן
נולד בתל אביב
בי' כסלו תר"צ, 12/12/1929
יחידות: הגדוד הראשון
בהכשרת יגור - "הגוברים"
נפל בעת מילוי תפקידו בהפצצה אוירית
בכ"ה אייר תש"ח, 3/6/1948
מקום נפילה: ראשון לציון
נקבר בגבעתיים - נחלת יצחק
בן 19 בנפלו

קורות חיים

בן קלמן ומרים. נולד ב-12 בדצמבר 1929 בתל-אביב. גמר את בית הספר העממי "השחר" בתל-אביב ב-1943 ולמד שנה נוספת בבית-הספר המקצועי "שבח". אחר-כך עבד כשוליה בבית-החרושת "סדן" בעבודות מתכת. בערבים השתלם בבית-הספר המקצועי על שם מכס פיין. חבר ב"הנוער העובד" מ-1941.
בתחילת 1947 יצא להכשרה מגוייסת בחולתא יחד עם חברי קבוצתו "אלומות" מסניף "הנוער העובד" בתל-אביב. באותו זמן הגיעו לחולתא קבוצות נוספות של תנועות נוער וחברות נוער ושם התבלט גדעון בפעילותו הנמרצת לגיבוש כל הקבוצות לגרעין התיישבות עצמאי בשם "הגוברים". לאחר התגבשות "הגוברים" עברה ההכשרה ליגור ושם גם הפכה באופן פורמלי ליחידת פלמ"ח. במסגרת זו השתתף עם חבריו בכמה פעולות מטעם ה"הגנה" במרחב יגור וחיפה. עם פרוץ מלחמת השחרור השתתף עם חבריו בקרבות שניהל "גדוד העמק" בראש פינה, מלכיה, צפת וזרעין ובקרבות נוספים באזור העמק והגליל. בקרב על זרעין נשא על גבו חבר פצוע למרחק קילומטרים ובכך הצילו.
בעל מרץ ויזמה, אמיץ רוח. מילא תפקידים חשובים וקשים. מסור לרעיון הקבוצה וער לבעיותיה. רודף שלום ועוזר לזולתו. הצטיין בפעולות קרביות ועודד את חבריו. להוריו אמר: "אני הגדעון" היחידי ואילו היו לכם עשרה בנים, כולם היו הולכים". לפני צאתו לדרכו האחרונה טען לפני הוריו: "עלי לפתוח את הדרך לירושלים הנצורה, כדי שאחי הנמצא שם יוכל לבוא אלינו לחופשה". "היום הזה אינו משנה דבר", כתב ביום הולדתו הי"ח "רק המעשים הם המשנים..."
ביום כ"ה באייר תש"ח (3.6.1948) נפל בראשון לציון בנפול פצצה על הג'יפ בו ישב יחד עם עוד ארבעה פלמ"חאים, ביניהם גם חברתו אילה גלבוע ז"ל. "הנאהבים והנעימים בחייהם ובמותם לא נפרדו", כשנשק מגן בידיהם, ניסו לירות מרוביהם באוירון המפציץ אוכלוסיה שקטה. נקבר בראשון לציון. ב-22.6.1950 הועבר לנחלת יצחק. בחוברת "לזכר חברים שנפלו", שהוציאה קבוצת "דרדרה הגוברים", הוקדשו דפים לזכרו.

אלבום תמונות