ונזכור את כולם

טוראי רודוי חלוציאל "חלוצי" ז"ל

בן חנה וחיים
נולד בברית המועצות
בא' תשרי תרצ"א, 23/9/1930
יחידות: הגדוד הראשון
בהכשרת מעוז א', 1945-1947
נפל בקרב במיבצע יפתח
בו' אייר תש"ח, 15/5/1948
מקום נפילה: מלכיה
נקבר בקיבוץ מעוז חיים
בן 18 בנפלו

קורות חיים

בן חנה וחיים רודוי, חברי "החלוץ" הבלתי לגאלי בברית המועצות. נולד בא' תשרי תרצ"א - 23 בספטמבר 1930.
השם חלוציאל הוענק לו בהיותו בן ראשון לחברי תנועת החלוץ במוסקבה. בן שבועיים היה כשנסע עם אימו על סיפון אוניה לארץ ישראל. רק האם קיבלה את הסרטיפיקט המיוחל (רשיון עליה) האב נאלץ להשאר מאחור בתקוה להתאחד איתם בהקדם, אך מיד לאחר יציאתם נעצר ע"י השלטונות הרוסיים ונשלח לגלות בסיביר.
בדצמבר 1930 הגיעו לארץ והתישבו בתל אביב. האם נרתמה לכל עבודה קשה כדי לכלכל את הילד ולדאוג לחינוכו. בדצמבר 1934, אחרי מאמצים מרובים, הצליח אביו להגיע ארצה והשלושה נקלטו ע"י בני משפחתם בבאר טוביה והצטרפו כחברים למושב.
חלוצי למד בבית הספר והתבלט בעירנותו וחריצותו. ספג את ההווי והאווירה הכפרית וסיים את לימודיו בבית הספר בהצטינות. בהמשך, החליט ללמד חקלאות בבי"ס כדורי, שם התעניין והשתלב בכל ענף חקלאי. העריץ כל מדריך, הבקי במקצועו וידע ללמד ממנו. אהב להעמיק חקר בחיי הצומח, גילה אהבה רבה לנוף הארץ וגם נתן לכך ביטוי במכתביו. היה שופע מרץ, רב כשרונות ואוהב דעת.
בשנת תש"ח עם תחילת הקרבות, הצטרף יחד עם בני כתתו מכדורי, לגדוד הראשון של הפלמ"ח במסגרת הכשרת מעוז חיים. השתתף בקרבות משמר-העמק, זרעין, וצפת. ערב חג הפסח בא הביתה לחופשה, אולם למחרת היום נקרא ע"י פקודה משודרת לחזור עם שאר חבריו, על מנת לחסום את הדרך לאויב, שניסה לקראת ה-15 במאי, לפלוש מצד צפון.
הכפר מלכיה חלש על פרשת דרכים חשובה. הכח הרגלי יצא מראש-פינה אל מלכיה, במסלול תלול וקשה במיוחד בליל ה-14.5.48. הם נאלצו לחנות יום שלם בשדה הפתוח על מדרונות מסולעים בתקוה שלא יתגלו ע"י כוחות האויב, כשהם סובלים ממחסור במים, נשק וסידורי עזרה ראשונה. כך שכבו בדריכות מחכים לשעת האפס.
הקרב היה קשה מאוד והיום חם ולח. בשעות אחרי הצהרים עבר לחץ האויב למחלקת הכשרת מעוז שהתבצרה על גבעה שברכס המזרחי. מחלקה זו חיפתה בגבורה במשך היום תחת הפגזה רצופה וקשה, על נסיגת הגדוד. בקרב נהרגו 22 איש ונפצעו 120. גופות עשרה מאנשי הכח הלוחם וחלוצי ביניהם נשארו באותו לילה של ה-15.5.48 על הרכס.
לאחר שנים עשר יום ב-28.5.48, שבו הלוחמים וכבשו את מלכיה בשנית, שם מצאו חלק מגופות הנעדרים "במשלט העץ" (מקום האנדרטה כיום) וקבר נוסף בשטח הכפר, הגופות כוסו בגל אבנים, על ידי חברים מהגדוד הראשון, כי לא ניתן היה לפנותן לקבורה מסודרת.
מלכיה ננטשה בשנית ורק אחרי מבצע חירם ב-30.10.48, כשנכבשה סופית, החליטו חלק מבני המשפחות להביא את יקיריהם לקבורה בכוחות עצמם. בעזרת חברים לנשק אותרו מקומות הקבורה אך בגלל מצב הגופות ואי היכולת לזהותן, נקברו ה-10 בקבר אחים ב-18.11.48 בקיבוץ מעוז חיים שבעמק בית שאן, לפי החלטה משותפת של ההורים.

אלבום תמונות