דלג לתפריט הראשי (מקש קיצור n) דלג לתוכן הדף (מקש קיצור s) דלג לתחתית הדף (מקש קיצור 2)
ונזכור את כולם

טוראי גבזה ליפא ז"ל

בן שרה ומאיר
נולד בכ"ג אלול תרע"ו, 21/9/1916
יחידות: פל' א'
בהכשרת מסדה
נפל בעת מילוי תפקידו בתאונה מבצעית
בכ"ח תשרי תש"ט, 31/10/1948
מקום נפילה: עמק הירדן
נקבר במסדה
בן 32 בנפלו

קורות חיים

בן מאיר ושרה. נולד ב-21.9.1916. עלה לארץ ביום 1.1.1933. למד בבית-ספר עממי ברעננה והצטרף לקבוצת מסדה. כאיש פלמ"ח השתתף בפעולות ומבצעים אחראיים ומסוכנים שהוטלו עליו מדי פעם בפעם, ולא אחת עלה עם המשוריין על מוקש ולא נפגע. לא ידע טעם חיים שקטים בחיק משפחתו, וכל חייו הקדיש לשירותי ה"הגנה". בפרוץ מלחמת השחרור ליוה שיירות בכל הדרכים המסוכנות ביותר, בדרכי הנגב ההומות מכנופיות מרצחים בדרך הרת הסכנות - הלא היא דרך שער הגיא בואכה לירושלים הנצורה.
ליפא היה מ"אנשי הבטחון" לא רק משום שתפקיד זה הוטל עליו מטעם הקבוצה, אלא משום שהיה כזה מטבעו: בחור אמיץ, איש סדר ומשמעת, עשוי ללא חת, אשר מילוי החובה קדם אצלו לעניניו הפרטיים.
ביום כ"ח בתשרי תש"ט 31.10.1948, כאשר טיפל הוא וחברו רוזנצויט יעקב בפירוק רימוני-יד לפי הוראות מפקדת הגוש, קרה אסון ורימון התפוצץ בידיו והוא נהרג במקום. הובא למנוחות בבית-הקברות במשק מסדה.

אלבום תמונות

רשימות לזכרו

רשימות לזכרו

לזכרו

שש שנים חלפו מאז נפל על משמרתו חברנו ליפא גבזה ז"ל יחד עם חברנו יעקב רוזנצוויט ז"ל. שש שנים מלאות תוכן ועתירות יצירה ועדיין מהדהד בתוכנו קול הנפץ האיום, אשר קיפד את פתיל חייו הברוכים, הצעירים והתוססים של ליפא.
בכרוניקה של אותם הימים הופיעה בודאי כתבה קצרה ושגרתית, שהיתה לחם חוקנו בימים ההם. ליפא גבזה - איש מסדה נפל בשעת מילוי תפקידו. ונתנה האמת להיאמר. היה טעם רב בחייו, היה ערך גדול למבצעים שהוצאו לפועל על ידו, הן כמבצע, הן כמארגן ובודאי, שהיה צפוי טעם רב למבצעים, שעתידים היו להתבצע על ידו הן בשטח היצירה של שנות שלום והן בשטח ההגנה בימי חירום.
כוס היגונים שעברה על הישוב כולו בימי מלחמת הקוממיות שלנו לא פסחה גם עלינו. במשטרת צמח שכלנו את אריה קנר ז"ל ובמכון המים המשותף שעל גדות הירמוך אבדנו את זיגי גוטמן ואת אפרים שטיירמן. אולם, שבעתיים קשתה עלינו אבידה זו שבאה עלינו כחטף דוקא בימי ההפוגה.
ליפא - איש הפלמ"ח, כמה וכמה טבילות אש עבר ויצא מהן בשלום. לא פעם עלה המשורין 'שלו' על מוקשים קטלניים והוא לא נפגע. כאיש הפלמ"ח לא ידע ליפא טעם חיים שקטים בחיק משפחתו. תמיד היה בדרכים ובדרכים המסוכנות ביותר. בדרכי הנגב ההומיות מכנופיות מרצחים ובדרך הרת הסכנות והדמים - הלא היא דרך שער-הגיא בואכה לבירה. כי הלא זה היה תפקידו של ליפא בשרותו בפלמ"ח - להבטיח את התחבורה בדרכים המסוכנות. על כן שבעתיים יכאב הלב שהוא נפל דוקא בימים 'שקטים' ו'מקום מבטחים' בפתח מקלט המטה.
ליפא היה מ'אנשי הבטחון' לא רק משום שתפקיד זה הוטל עליו מטעם הקבוצה, אלא משום שהיה כזה מטבעו. אמיץ עשוי ללא חת, איש סדר ומשמעת, אשר מילוי החובה קדם אצלו לעניניו הפרטיים.
כשהציעה מפקדת הגוש לשלוח אלינו מומחה לטפול ברימוני יד, הטעונים בדיקה, מיאן ואמר: "טיפלתי כל כך הרבה ברימוני יד בהיותו בפלמ"ח, אינני זקוק לעזרה מהחוץ ואוכל להסתדר לבדי" ולא עלה על דעתו שעלול לשלם את מחיר הדמים האיום ביותר תמורת אומץ לבו ובטחונו העצמי.
וכיום, עת בוקע ועולה שחר חירותנו וקוממיותנו ואנו מוסיפים נדבך על גבי נדבך בחומת עצמאותנו הבטחונית, הכלכלית והרוחנית, נזכור באהבה את איש העבודה והבטחון ליפא ז"ל אשר בכל ישותו תרם להקמת היסודות עצמאותנו יחד עם רבים, אשר נספו במערכה על חירותנו.
יהי זכרו ברוך

ב.ח