דלג לתפריט הראשי (מקש קיצור n) דלג לתוכן הדף (מקש קיצור s) דלג לתחתית הדף (מקש קיצור 2)
ונזכור את כולם

טוראי בדולח ישראל ז"ל

בן רחל ומרדכי
נולד בתל אביב
בכ"ב תשרי תרפ"ד, 2/10/1923
יחידות: הגדוד הרביעי, פלי"ם
נפל בקרב
בכ"ד אייר תש"ח, 2/6/1948
מקום נפילה: גבעת הרדאר
נקבר בירושלים - הר הרצל
בן 25 בנפלו

קורות חיים

בדולח ישראל בן מרדכי ורחל. נולד בכ"ב בתשרי תרפ"ד בתל-אביב. סיים את בית-הספר העממי ברמת-גן ועבר ללמוד בבית-הספר הימי בחיפה. היה מתלמידי המחזור הראשון והתכונן להמשיך בלימודיו באמריקה, מאחר שנתקבל למכון קרנג'י שבארצות-הברית. בשנת 1937 עבד כימאי בחברת "עתיד" ומשם עבר לשמש כנוטר בשדה-התעופה ברמת-דויד במשך 4 שנים.
היה חבר ה"הגנה" משנת 1938. בשנת 1942 התנדב לפי קריאת הסוכנות לשרת בצי המלכותי המלחמתי, תחילה כ"יונגה" (מגיש), אך במהרה הגיע לדרגת תת-קצין .O.V וקיבל שני אותות-הצטיינות בריטיים.
עם גמר מלחמת-העולם השניה עבר לשרת בצי המסחרי שלנו, עד פרוץ מלחמת-השחרור בשנת 1947. עם התלקחות הקרבות התנדב לפלי"ם, שירת בגבעת-אולגה, בקיסריה והשתתף ב-56 קרבות באזור ירושלים ועוד. ביניהם: פעולת "נחשון", ליווי שיירות בין קרית-ענבים וירושלים, 3 פעמים על הקסטל, כיבוש קולוניה, כיבוש בידו, בית-אכסא, דיר-איוב, הראדאר (בקרב הראשון), סריס, בית-סוריק, בית-מחסיר, בפריצה לעיר העתיקה, שער- הגיא, הקסטל ועוד. השתייך לגדוד "הפורצים", חטיבת "הראל".
במכתבו האחרון אל הוריו כתב: "אני חושב שהכבוד הגדול ביותר שנפל בחלקו של יהודי לוחם לאחר 1800 שנה, הוא להשתתף בכיבוש הר-ציון, לפרוץ את חומת העיר העתיקה ולהתחבר עם יהודיה. את זאת ביצעו חברי וביניהם גם עבדכם הנאמן. נשארנו נאמנים לשמנו ה"פורצים" וכן ביצענו את שירת הימנוננו ראשונים תמיד אנחנו, אנו הפ...". בהתקפה על הראדאר ב-1.6.1948 נפצע קשה. נלקח לבית-החולים "הדסה" בירושלים. נרשם שם כאלמוני ומת בכ"ד באייר תש"ח (2.6.1948). נקבר בשייך-באדר א'. ב-10.9.1950 הועבר להר-הרצל בירושלים. ביום השנה לנפלו נפתחו בבית הימאים בתל-אביב "חדרי התערוכה הימית" שנקראו על שמו.
לאחר מותו שלח אביו לראש הממשלה בן גוריון העתקי 2 מכתביו האחרונים של ישראל ז"ל. בדברי תשובתו כתב בין השאר , בן גוריון :" בקריאת מכתבים אלה שתי הרגשות מתרוצצות בלב. של שמחה, גאון והודיה על מציאות נוער מפואר כזה בתוכנו. ושל יגון, צער וכאב, על חמדת נעורים זו, שנקטפה בעודה באיבה. יש רק טיפה אחת של תנחומין, חייהם ומותם לא היו לשווא - וכל עוד עם ישראל יחיה, ישא באהבה את זכרם הנערץ בלבו."

אלבום תמונות

מפרי עטו

מפרי עטו

בעקבות הכרזת המדינה

מעלה החמישה 15.5.48
לאהובי היקרים, שלום!
מהתאריך של מכתב זה אתם למדים על רגשותי ברגע זה. אתמול אחר הצהרים האזנתי לנאומו ההיסטורי של בן גוריון במועצת העם, בו הונח היסוד למדינת-ישראל. ההתרגשות היתה גדולה, אך הכל הרגישו כי המלאכה עדיין לא נסתיימה. הידיעה, כי גם לנו באופן אישי חלק לא קטן באשר הושג בחדשים האחרונים ממלאה את לבנו גאוה שקטה, או, יותר נכון, מה שקוראים אצלנו 'אספרי די קור'---
זה עתה שמעתי ברדיו, שתל-אביב הורעשה. אני מקווה שאצלכם הכל בסדר, אך אני מודאג מאוד.
כתבו ובמהירות!

מפרי עטו

חידוש קשר עם קרוביו

מעלה החמישה 20.5.48
לאהובי היקרים שלום!
כשחזרתי מהר ציון חיכתה לי באהלי הפתעה חשובה. שני מכתבים מהבית הנושאים את התאריכים 19.4 ו-10.5 וחבילת השי לפסח.
יום חג הוא לי יום חידוש הקשר עם הבית אחרי הפסקה של למעלה מחדשיים ולאחר כל מה שעבר עלי במשך כל הזמן הגורלי הזה.
---
אני מצטער על אשר לא יכולתי לבלות את הפסח בבית כרגיל. בזמן הפסח עשיתי מה שא"צ גרינברג קורא "להתפלל לשלום ירושלים עם רובה".

בימים האחרונים עבר עלי מאורע שיחקק בזכרוני לעד. אולי יכעס עלי החבר הנכבד "הצנזור" על ספרי זאת לכם, אך אינני יכול להתאפק. אני חושב שהכבוד הגדול ביותר, שנפל בחלקו של יהודי לוחם לאחר 1800 שנה הוא להשתתף בכיבוש הר-ציון, לפרוץ את חומת העיר העתיקה ולהתחבר עם יהודים. זאת בצעו חברי ובינהם גם "עבדכם הנאמן"
נשארנו נאמנים לשמנו ("הפורצים") וכן ביצענו את שורת הימנוננו "ראשונים תמיד אנחנו, אנו, אנו הפ..."
ד"ש לכל הקרובים. כתבו במהרה!