דלג לתפריט הראשי (מקש קיצור n) דלג לתוכן הדף (מקש קיצור s) דלג לתחתית הדף (מקש קיצור 2)
ונזכור את כולם

טוראי שפירא ברוך-אשר ז"ל

בן פסיה ואליעזר
נולד בפולין
בכ"ז ניסן תרפ"ג, 14/5/1923
נפל בקרב בלווי שיירה לירושלים
בכ"ה אדר ב תש"ח, 5/4/1948
מקום נפילה: חולדה
נקבר בגבעתיים - נחלת יצחק
בן 25 בנפלו

קורות חיים

ברוך אשר, בן אליעזר ופסיה, נולד ב-14.5.1923 בקמין - קושירסקי, פלך ווהלין (אז במדינת פולין). בשנת 1925, בעלות הוריו לארץ, היה כבן שנתים. למד בגימנסיה "הרצליה" ועוד לפני גמר לימודיו סיים קורס ימי מטעם "זבולון". באותה שנה נאסר על-ידי המשטרה הבריטית ונדון למאסר בית למשך שנה בעוון הדבקת כרוזים נגד "הספר הלבן".
בפרוץ מלחמת העולם השניה, התגייס לחיל-התעופה ושימש כתותחן-טיס במצרים, תוניס, יוון, כרתים ואיטליה. קיבל ארבעה אותות הצטיינות.
ב-18.4.1946, עם שחרורו מהצבא עבר להכשרה חקלאית בנהלל והצטרף לקבוצת "נב"ו" (נכה באויב ונשוב) של חיילים משוחררים להתישבות. גם עסק בהדרכת לוחמים בפלוגות פלמ"ח. אולם לאחר זמן-מה נאלץ לחזור לעיר, בשל מחלת אביו, והעמיד עצמו לרשות ה"הגנה".
עם פרוץ מלחמת-השחרור נכנס בעול תפקידים בפלוגות החי"ש והשתתף בהגנת תל-אביב והדרך לירושלים. ב-31.3.1948, בהשתתפו בהגנת שיירה, שהותקפה ליד חולדה הערבית. שקעו המכוניות בבוץ. הוא וחבריו שהיו מלווי השיירה פתחו באש, הערבים קיבלו תגבורת מהמחנה הצבאי בואדי סראר, מלטרון ומחולדה הערבית. מתוך מאמצים לחלץ את המכוניות נלחמו הוא וחבריו מבוקר עד 10 בלילה. 17 מאנשי המגן נפלו, וברוך נפצע קשה ע"י שני כדורים בבטנו. רק למחרת בערב עלה בידי התגבורת להוציאו משדה הקרב, כשמסביבו שוכבים ערבים הרוגים.
הוא הועבר לבית החולים, אך אבד הרבה דם. הרופאים שטיפלו בו התפלאו על אומץ רוחו, הוא מת כשהוא בהכרה מלאה. לפני מותו הספיק לכתוב מכתב לאחיו, ששהה אז באמריקה. בדרישה שיחזור ארצה כי הוא את שלו כבר עשה. דבריו האחרונים אל אביו היו: "אבא, עליך להבליג, להיות אמיץ".
נפטר ב-5.4.1948 ובו ביום נקבר בנחלת-יצחק.
ברבנות הצבאית הראשית שעל-יד המטה הכללי נפתחה לזכרו ספרית עזר ועיון צבאית-תורנית, לנושאי צבא, מלחמה, כיבוש הארץ, הגנתה ובטחונה.

אלבום תמונות

קטעי עיתונות