דלג לתפריט הראשי (מקש קיצור n) דלג לתוכן הדף (מקש קיצור s) דלג לתחתית הדף (מקש קיצור 2)
ונזכור את כולם

טוראי רבינוביץ יהושע "שוקה" ז"ל

בן רחל וצבי
נולד בכפר יחזקאל
בי' ניסן תרפ"ב, 8/4/1922
יחידות: מטה הפלמ"ח, פלי"ם
תפקיד: נהג
נפל בקרב בלווי שיירה לירושלים
בכ"ט אייר תש"ח, 7/6/1948
מקום נפילה: שער הגיא
נקבר בכפר יחזקאל
בן 26 בנפלו

קורות חיים

יהושע ("שוקה"), בן צבי ורחל, נולד בי' ניסן תרפ"ב בצריף דל להוריו בני העליה השניה, ארבעה חדשים לאחר שעלו על אדמות טבעון, הוא כפר-יחזקאל כיום, בגוש נוריס. יהושע היה בכור הילדים במושב ובעמק ומקטנותו היה קשור לחקלאות, אהב את הטבע, את המשק, את החי והצומח בו. אהב גם את לימודי הטבע בבית-הספר, אך מחמת המחלה שקיננה בגופו לא יכול להתמסר ללימודים ועבר לעבוד במשק הוריו.
כשאמו נספתה בדרך לרמלה, באוטובוס שנוסעיו נשרפו חיים, היה עוד צעיר לימים, אך כשאביו רצה למכור את המשק, התנגד לכך בתוקף ונשאר לשאת בעולו.
בצעירותו למד לאחוז בנשק. בשנים 1946-1947 פעל בשמירת שדות בגוש חרוד. בימי מלחמת-העולם השניה התגייסו אביו ואחיותיו לצבא הבריטי ויהושע נשאר במשק, עד שלא יכול עוד לשאת יחידי בעול ועבר לקבוצת גבע, ואחרי-כן, עם בוא המצור על הישוב לאחר ה-29 ביוני 1946, התגייס לפלמ"ח ומילא בו תפקידים חשובים. נמצא תמיד בדרכים מסוכנות, ככל שהוטל עליו. בביקוריו הקטועים, היה משיב בחיוך על קריאות חרדה וזהירות.
השתתף בהורדת עולים לחוף ועם פרוץ מלחמת-השחרור שירת כנהג מפקדת הפלמ"ח. ב-20 באפריל 1948 נפצע בשיירה בדרך לירושלים, ליד שער-הגיא, בשמשו נהג המפקדה. בקרית-ענבים קיבל "עזרה ראשונה" ומשם הובא לבית-החולים "הדסה" בירושלים. כ-7 שבועות נאבק על חייו ונפטר ביום 7 ביוני 1948.
האחיות שטיפלו בו, סיפרו שנשא את סבלו בדומיה. הדבר היחידי שעורר בו ענין ושמחה, בזמן, שהיה בבית החולים, היה כשחברים וחברות הקריאו לו מהעיתונות, שכבר הגיעו לארץ כלי נשק. נקבר בשייך-באדר א'. ב-3.9.1950 הועבר לכפר-יחזקאל.
משפחתו החליטה להקים פינת-שירה במושב כפר-יחזקאל, לזכרו של יהושע שהיה חובב שירה ומוסיקה; זכרו הועלה בחוברת "בכפר", הוצאת כפר יחזקאל, תשכ"ד.

אלבום תמונות

רשימות לזכרו

רשימות לזכרו

לזכרו - אחותו רות

אחי שוקה נולד סמוך לעליית הורינו למושב. הוא היה הבן הראשון למתישבי גוש חרוד ולתקופה - לעשות את הבלתי מתקבל על הדעת בזמנים רגילים, שהוא צורך כל העזה וראשוניות וצורך כל מפעל ההתישבות והקמת המדינה, בתנאים לא תנאים של הימים ההם ובחוסר כל סדורים מקובלים להוליד ולגדל ילדים נולד שוקה. וכבר מילדותו נחן בנפש מלאת רגש לצמח ולחי. זכורני את השמחה עם כל עגל ברפת ואת הצער על קברה של צפור שטפח ונפחה נשמתה. מאמנו הרבנו לשמוע על עברו המפואר של עמנו וכשירי ערש שמשו הסיפורים המופלאים מהתנ"ך. יותר מכולנו התרשם שוקה וזה שימש גורם לקשר נפשי עמוק לארץ ולכפר.
שוקה חונן בקול ערב ובאהבה רבה לזמר העממי והרבה לתת ביטוי לרגשותיו בזמר ובעיקר דיברה אל לבו השירה הרוסית העממית שהיתה מאוד נפוצה בין הנוער באותה תקופה. היה לו חוש נפלא לקרב אליו אנשים בודדים ובני בלי בית, לפניהם פתח את ביתו וחלק מלחמו.
בגלל תנאים אוביקטיביים נבצר ממנו להצטרף לאחד מהגיוסים לצרכי בטחון שהיו בשנות המלחמה העולמית, דבר זה העיק עליו ובהזדמנות שניתן לו יצא מיד לתפקיד בטחון.
מאחר שהתעניין מתמיד בארחם של הערבים תושבי הסביבה פנה לשמירת השדות ומשם בבוא הקריאה התגייס לפלמ"ח. עם פרוץ הקרבות נמצא תמיד בדרכים מסוכנות ככל שהוטל עליו. בביקוריו הקטועים היה משיב בחיוך על קריאות חרדה וזהירות.
הוא מת בודד ורחוק מביתו וכפרו.

רות


מידע נוסף נמצא בתא הנופל בחדר ההנצחה שבבית הפלמ"ח