דלג לתפריט הראשי (מקש קיצור n) דלג לתוכן הדף (מקש קיצור s) דלג לתחתית הדף (מקש קיצור 2)
ונזכור את כולם

טוראי לויצקי חוה ז"ל

בת יוליה ושמעון
נולדה באוסטריה
בכ"ב תמוז תרפ"ה, 14/7/1925
יחידות: הגדוד הרביעי, גח"ל 47
תפקיד: חובשת
נפלה בקרב במיבצע חורב
בו' טבת תש"ט, 7/1/1949
מקום נפילה: רפיח
נקברה בקיבוץ גלעד
בת 24 בנפלה

קורות חיים

לויצקי חוה בת שמעון ויוליה. נולדה ב-14 ביולי 1925 בוינה, בירת אוסטריה. עוד לפני סיימה את בית-הספר העממי נאלצה לנדוד. מאוסטריה הגיעה בשנת 1939 לאנגליה כפליטה ושם קיבלה הכשרה ב"החלוץ". בשנת 1947 העפילה לארץ באניה "יגור" ונשלחה לקפריסין.
עם שובה מאי-הגירוש הצטרפה לקיבוץ גלעד. בחיי הקיבוץ הכירוה חבריה כאדם מסור לעבודה. היתה מלאה שמחת-יצירה וחיוך עליז על שפתיה. משפרצו הקרבות בארץ לא הסתפקה בחיי עבודה. ביולי 1947 התגייסה מרצונה לפלמ"ח. הרגישה חובה להיות שותפה בהגנת הארץ. נשלחה לקרית ענבים ומשם לבית הערבה לעבור הכשרה צבאית. היה לה חשוב מאוד לקחת חלק פעיל בקרבות - "למשפחתי לא יכולתי לעזור, למולדתי אני מוכרחה לעזור" אמרה.
עבורה לא היה קיים כל ויכוח אם לבחורות מותר להילחם עם נשק. למרות שזה היה ויכוח לגיטימי גם בין יוצאי הפרטיזנים באירופה, וגם בפלמ"ח, עקב הדאגה למה שעלול לקרות לבחורה שתיפול בשבי.
כאשר נותק בית הערבה, עלתה עם חבריה לירושלים, הצטרפו תחילה לגדוד החמישי ומאוחר יותר לגדוד הרביעי של הפלמ"ח. המבצע הראשון בו השתתפה חוה היה כיבוש הקסטל. חוה היתה בין הפורצים בקרב הקשה במנזר סן-סימון בקטמון בקרב על הר "המסרק" והכפר בית-מחסיר. כאשר טיפסו הלוחמים חסרי נשימה במעלה ההר, זרזה חוה את המפגרים עודדה את הכושלים ופרצה בין הראשונים.
חבר מפלוגתה אמר:"ידעתי אז שעם חוה אנחנו תמיד חזקים יותר". השתתפה בפריצת שער ציון וההתחברות למגיני הרובע העתיק בירושלים. בכל הפעולות, גילתה עוז רוח והצטיינה במסירות רבה לחבריה הלוחמים.
אחרי ההפוגה הראשונה, יצאה הוראה מהרבנות הראשית שבנות לא נלחמות יותר בקו הראשון. מהחשש מה יקרה אם יפצעו או יפלו בשבי. כאשר חוה שמעה זאת היא לא השלימה עם ההוראה, ונאבקה להמשיך ולצאת לקרב, בניגוד לפקודה. למפקד מחלקתה אמרה:"דבר אחד תדע לך, אם אתה לא ממשיך להוציא אותי, אני מתאבדת, ממש מתאבדת." מפקד המחלקה הציע לחוה ללכת לקורס חובשות ולהיות חובשת פלוגתית, ובמסגרת זו יצרף אותה למחלקת ה'בזות' (מכונות הירייה) כמפעילה של 'בזה', אך התפקיד הראשון הוא חובשת. חוה הסכימה ועברה קורס חובשים. ומאז בכל המבצעים היתה מפעילת ה'בזה'.
בימים האחרונים של דצמבר 1948 ירד הגדוד לנגב, התקדם וכבש את הביצורים סביב רפיח עד שהגיע בסמוך לשדה התעופה. בצהרי ה- 7.1.1949 המצרים הסכימו לשביתת נשק. לפתע, בשעה 14:00 התחילה הרעשת פגזים כבדה, מיד נפצעו כמה חיילים. חוה רצה תחת האש הכבדה, אל אחד מהם, למרות אזהרות חבריה לבל תצא בעוד האש משתוללת. בעודה מתכופפת לטפל בו, פגז נוסף נפל ישר באותה הנקודה, פגע בהם, הרג אותם במקום, התחפר בחול ולא התפוצץ, ביום 7.1.1949
ביום י"א בטבת תש"ט (12.1.1949) הובאה למנוחת עולמים בבית הקברות בגלעד. היתה בלי ספק מגיבוריה של התקופה. בני הדור שנחלצו מהשואה, לחמו והקימו את המדינה וגם נפלו למענה.

אלבום תמונות

קטעי עיתונות