דלג לתפריט הראשי (מקש קיצור n) דלג לתוכן הדף (מקש קיצור s) דלג לתחתית הדף (מקש קיצור 2)
ונזכור את כולם

טוראי בראון יצחק ז"ל

בן פנינה ומשה
נולד בפולין
ב תרפ"ט, 1929
יחידות: הגדוד השלישי
בהכשרת חולתה (1948) – המחנות העולים
נפל בפעילות מבצעית בכפר איחסניה
בב' אדר תש"ח, 13/3/1948
מקום נפילה: איחסניה
נקבר בחולתה
בן 19 בנפלו

קורות חיים

יצחק, בן פנינה ומשה, נולד ב- 1929 בעיר צ'נסטוחוב שבפולין.
בתרצ"ו עלתה המשפחה ארצה והתיישבה בתל אביב ויצחק למד בבית הספר העירוני העממי "נס-ציונה".
השתתף ברציפות בפעולות תנועת "המחנות העולים" ואחר כך ב"תנועה המאוחדת".
כשסיים את חוק לימודיו בבית-הספר החל לעבוד במוסך לתיקון מכוניות ואת שכרו הביא הביתה.
התקבל ל"הגנה" והתחיל את שירותו בקשר. סיים קורס והמשיך בהדרכה בגדנ"ע.
יצא עם חברים להכשרה מגוייסת בחולתא.
ראה את עתידו בחיי הקיבוץ, נטה שכם לאימונים ולעבודה במסירות ובאחריות והופקד על סידור העבודה בגרעין.
בחורף תש"ח נלחם בגליל העליון.
בפעולות תגמול נגד הכפר איחסניה נפצע קשה ב- 13.3.48 דרש מחבריו שיניחוהו לנפשו, כי ממילא גמר את תפקידו בחיים, חבריו לא שעו לדבריו ולקחוהו. במשך כל הדרך חזרה לא אמר דבר על כאביו, דיבר על כל מיני ענינים אחרים. יצחק הועבר לבסיס, רופא ניתח אותו, ומשסיים הרופא את מלאכתו הרגיש יצחק כי אלה היו רגעיו האחרונים ואז הודה לרופא על עבודתו המסורה והמאמצים להציל את חייו, ולחבריו על עזרתם וביקש שימשיכו בדרכו לקראת המטרה הנעלה בה הלך, ולכן מוכרחים להתגבר. כך יצאה נשמתו הזכה והטהורה. הוא חי את השעות האחרונות רק בגלל חוסנו ובגלל רצון החיים האחרון שפעם בו.
נקבר בחולתא.
לפני מותו אמר לחבריו: "אנחנו ננצח, אין דרך אחרת. אנו נסיים את המלחמה בנצחוננו".

אלבום תמונות

רשימות לזכרו

רשימות לזכרו

איצ'ה - לזכרו

איצ'ה

איצ'ה, חבר חדש, שלא זכיתי להכירו בחייו, אך זכיתי להכירו לאחר מותו.
אדם פשוט, איש האמת ורע טוב. הטה שכמו לשאת בעול וראה את עצמו מוכשר לשאת בעול יותר משהעמיסו עליו. רגיל היה לדבר בכל ישיבה ומועצה, ונדמה היה לך כי דבריו אין בהם טעם, כי לא ידע איצ'ה לרכזם ולמסרם באמונה, כפי שרצה הוא להביעם. ואם חשבת קצת ובררת את דבריו, ומצאת בהם הגיון די רב.
היה חיל טוב, חבר מסור, זריז ומהיר. זכורני כיצד היה הולך בגאוה ובמהירות, ככדור מתגלגל, בשעה שהיה סמל ימיני, וידע שעיני הכל נשואות אליו בשעת הלוכו.
חבריו לא הכירוהו בחייו, אך למדו להעריצו לאחר מותו. איצ'ה קנה את עולמו במותו, זכה להערצה רבה לאחר דבריו האחרונים. היה בינינו אדם שאיננו נפלה כלל מטרומפלדור, ואנו לא ידענו.
נעשה כדבריך וכצואתך, איצ'ה, והמשך נמשיך...
יצחק בראון נולד בפולין בשנת 1928. עלה עם הוריו ארצה בהיותו בן 4. בן למשפחת פועלים. על-אף המצב הכלכלי הגרוע בבית הוריו, גמר בהצטינות את ביה"ס העממי "נס-ציונה" בתל-אביב. על אף העבודה המיגעת שעבד בה כל היום, המשיך בכוחות עצמו את לימודיו בבית והרחיב את מסגרת ידיעותיו.
מקטנותו חונך בתנועה, והיה אחד החברים הפעילים בה. עם כניסתו לארגון ההגנה, היה חבר פעיל המסור לה ומלא תפקיד אשר הוטל עליו במסירות ובאמונה. לאחר זמן קצר נשלח לקורס מ"כ והחל בהדרכה בגדודי הנוער. היה מדריך אהוב על כל חניכיו. על אף המצב הקשה השורר בביתו, עזב את ביתו ועבודתו ויצא למלא חובתו למולדת.
בהכשרה היה חבר שאהב את העבודה ואף היה אחראי לסידור העבודה. כשהחלה פעולת התגמול באחסניה, יצא בין הראשונים לקראת המטרה. כדור מרצחים פגע בבטנו, והוא נפל פצוע ומתבוסס בדמו. כשחבריו נגשו והרימו ולהוציאו מחזית האש, בקש שישאירוהו ויצילו את נפשם הם.
באומץ ובגבורה נשא את יסוריו האחרונים, ובמותו הורה לנו להמשיך בדרך לקראת המטרה והנצחון.
והמשך נמשיך!