דלג לתפריט הראשי (מקש קיצור n) דלג לתוכן הדף (מקש קיצור s) דלג לתחתית הדף (מקש קיצור 2)

סבירסקי ליטבינוב אידה

בת מרים ונחום
נולדה בחיפה, ישראל
ב-13/9/1926
גוייסה ב-1944
יחידות: פל' ד'+ח', מטה הפלמ"ח, מטה חזית הדרום, "שורות המגנים"
בהכשרת חיות הערבה (המחנות העולים)
תפקיד אחרון: מזכירה גדודית
שוחררה ב-1949

קורות חיים

אידה נולדה ב-13 בספטמבר שנת 1926 בחיפה, בתם של מרים ונחום ליטבינוב. בהיותה בת 9 נתייתמה מאביה. היא התחנכה בבית הוריה בערכי ציונות ועבודה ולמדה בבית הספר היסודי עירוני א' בהדר הכרמל בחיפה. עם סיום בית הספר היסודי עברה ללמוד בבי"ס תיכון חקלאי מחוזי בקיבוץ יגור. במקביל ללימודיה הייתה חברה פעילה מאוד בתנועת הנוער "המחנות העולים".
בשנת 1944, בגיל 18 התגייסה לפלמ"ח במסגרת הכשרת בית הערבה-חפציבה-משמר הנגב שהייתה ההכשרה המגויסת הראשונה של בוגרי "המחנות העולים" שהצטרפו לפלמ"ח ב"הסכם ההכשרות". ההסכם הבטיח מקור גיוס גדול וקבוע לפלמ"ח לאחר שנחתם בסוף קיץ 1944 בין התנועות הקיבוציות, תנועות הנוער החלוציות ומטה הפלמ"ח.
במהלך השירות הפעיל, בפלוגות ד' ו-ח', הכירה את יאיר עמיחי, גם הוא בוגר התנועה וחבר ההכשרה, ויחד שהו קודם בקיבוץ בית הערבה בצפון ים המלח, במשמר הנגב ובהמשך בקיבוץ חפציבה שבעמק יזרעאל. בתום שנתיים לגיוסם אידה ויאיר הועברו יחד עם חברי ההכשרה ל"רזרבה" (כינוי לשירות המילואים של הפלמ"ח). אידה ויאיר נישאו במאי 1947. עם החלטת האו"מ על הקמה מדינה יהודית בכ"ט בנובמבר 1947 ותחילת מלחמת העצמאות, יאיר חזר לשירות פעיל בגדוד החמישי של חטיבת הראל.
נישואי אידה ויאיר עמיחי ותוכניותיהם לעתיד נגדעו באבם. יאיר נפצע קשה בהגנה על בית הקרן הקיימת לישראל ליד בית דגון, עמדה שחלשה על צומת הדרכים לירושלים הנצורה ולדרום הארץ. ב-14 בינואר 1948 מת מפצעיו ובדבריו האחרונים אמר: "כל שאיפותיי ותקוותיי עם אידה לא יתגשמו".
האובדן הכבד לא שבר את רוחה של אידה שנותרה אלמנה בת 20. בעיצומה של מלחמת העצמאות חזרה גם היא לשירות פעיל, כמזכירה במטה הפלמ"ח. בחודש יולי 1948 השתתפה ב"מבצע דני" כמזכירתו של יגאל אלון, מפקד המבצע ומפקד הפלמ"ח.
בין אוגוסט 1948 והתחלת 1949 פעלה בשליחות במחנות הגירוש בקפריסין, שם עסקה בגיוס ל"שורות המגינים".
כאשר יגאל אלון היה מפקד חזית הדרום, שירתה זמן-מה במטה החזית.
בסוף מלחמת העצמאות אידה השתחררה מצה"ל.
בין 1949 ל-1951 פעלה בשליחות מטעם הסוכנות היהודית בצרפת, שם לימדה עברית בבתי ילדים שהגיעו מצפון אפריקה ועסקה בהכנתם לעלייה ארצה באונייה "קדמה" שהפליגה מנמל מארסיי, היא אוניית הנוסעים הראשונה של חברת "צים".
בשובה ארצה עברה להתגורר בחיפה, השתלבה בעבודה באגודת הסטודנטים בטכניון ושימשה מזכירת האגודה במשך 34 שנים, מ-1952 עד 1984.
במהלך עבודתה זימן לה הגורל את שיקום חייה, כאשר הכירה את הסטודנט להנדסת מכונות ותעשייה מאיר סבירסקי, ניצול שואה, גם הוא יוצא פלמ"ח. מאיר, יליד וילנה (1927) עלה כאיש גח"ל (גיוס חוץ לארץ) ומייד עם הגיעו לארץ במלחמת העצמאות התגייס ולחם במסגרת הגדודים 7 ו-9 של חטיבת הנגב. הוא המשיך לשרת בצה"ל בחיל חימוש ועם שחרורו ב-1950 נרשם לטכניון, שם פגש את אידה.
אידה ומאיר סבירסקי נישאו ב-1955, הקימו את ביתם בחיפה ונולדו להם שני ילדים: דודיק ואסנת.
מאיר נפטר בדצמבר 2007. אידה, כיום בת 91, מתגוררת על הר הכרמל בחיפה, מוקפת באהבתם של ילדיה, שבעת נכדיה ושמונת ניניה.
קורות החיים נמסרו על ידי הבת, אסנת מוסקוביץ.


אלבום תמונות