אבנון פליישמן שרה

בת ברכה ומיכאל
נולדה ברומניה
ב-1930
עלתה ב-1946
גוייסה ב-1947
יחידות: הגדוד הראשון, פל' א', חטיבת יפתח
בהכשרת מסילות
תפקיד אחרון: לוחמת
שוחררה ב-1949

קורות חיים

שרה נולדה ב- 1930 בעיר נואה סוליצה NOUA SULITA, אז בבסרביה, רומניה, היום במדינת מולדובה. משפחתה הייתה מסורתית וציונית. שרה ואחיותיה פייגע ורבקה למדו בבית-ספר "תרבות" ומילדותן השתייכנו לתנועת השומר הצעיר. ב-1940 כאשר האיזור היה במשך שנה תחת שלטון סובייטי, למדה הנהלת חשבונות ברוסית ועבדה במאפייה. ביולי 1941, בפרוץ המלחמה בין גרמניה לברית המועצות, הגרמנים פלשו לעיר, הבעירו את בתי היהודים ומה שלא נשרף נבזז על ידי הרומנים המקומיים. עשרות יהודים נרצחו והשאר גורשו אל מעבר לנהר דנייסטר (טרנסניסטריה) במסע רגלי שארך ארבעה חודשים ובמהלכו רבים ניספו. משפחתה של שרה נדחסה עם רבים אחרים בדיר חזירים של אחד הכפרים. בחורף הראשון מתו רבים מרעב, קור וטיפוס, ביניהם הוריה והאחות פייגע, דודות, דודים וילדיהם. שרה עבדה אצל איכרים ורקמה חולצות כדי להשיג מעט מזון. בסתיו 1944, עם התקדמות הצבא האדום, שרה ואחותה רבקה, ניצולות השואה היחידות ממשפחתן, עברו לרומניה. היא הועברה לבית יתומים בעיר יאשי ובהמשך לבוקרשט. בסוף יולי 1946 שרה עלתה מיוגוסלביה באוניית המעפילים "הגנה" שנלכדה ומעפיליה נכלאו במחנה עתלית. עם שחרורה נקלטה במשק הפועלות בשכונת בורוכוב, בגבעתיים, שם למדה ועבדה בלול ובמשתלה. בתחילת 1947 עברה במסגרת עליית הנוער לקיבוץ מסילות, לחברת נוער ג'.
בחברת הנוער הכירה את יעקב לייזר, גם הוא ניצול שואת טרנסניסטריה וכדבריה "חבר ראשון, אהבה ראשונה". לאחר כ"ט בנובמבר 1947 חברת הנוער התגייסה לפלמ"ח והפכה להכשרת מסילות, בגדוד הראשון. יחד עם הגדוד עלו לגליל המזרחי והשתתפו, בין השאר, בקרבות מלכיה. יעקב היה בין הנופלים. שרה המשיכה בתפקידיה, אימונים, שמירות ושירותים שונים. יחד עם הגדוד עברה לחזית המרכז ועם הקמת צה"ל קיבלה מספר אישי 80154. ב-27 ביולי 1948 השתתפה במצעד הראשון של צה"ל בתל אביב ובמהומת "המצעד שלא צעד" נפצעה בנפילה מרכב. אשפוזה והחלמתה ארכו חודשים רבים. שרה שוחררה מצה"ל בחודש מרץ 1949 והצטרפה לחברי ההכשרה שהיו בין מקימי קיבוץ בר-עם. כעבור שנתיים עברה לקיבוץ זיקים, שם שיקמה את חייה, נישאה לאריה גולדשטיין וילדה בן, אבינועם. ואולם, הגורל המשיך להכות בה ואריה, שהיה מפקד המקום (מא"ז) נהרג בעלותו על מוקש. כעבור זמן נישאה לבנימין אבנון ויחד עימו ועם בנה, אבינועם, ובנם המשותף, זאב, עברה להתגורר במרכז הארץ. עד צאתה לגמלאות עבדה כמזכירה בפיקוח על הבנייה. היא רווה נחת מנכדים, נכדות, נינינים ונינות לרוב, אם כי שוב התאכזר לה הגורל במות בנה השני ממחלת הסרטן, כאשר היה כבר בעצמו נשוי ואב לילדים. שרה מתגוררת בגבעתיים. 
(הפרטים נמסרו על ידי תהילה עופר, מבוססים על הספר "נעורינו" בעריכתה)
 

אלבום תמונות