דלג לתפריט הראשי (מקש קיצור n) דלג לתוכן הדף (מקש קיצור s) דלג לתחתית הדף (מקש קיצור 2)

עמיחי-ישראלי גבע ז"ל

בת חיה ובנציון
נולדה בכנרת(מושבה), ישראל
בי"ג תשרי תרפג, 5/10/1922
גוייסה ב-1946
שרתה בפלמ"ח
יחידות: פל' ח'
תפקיד אחרון: אלחוטאית
שוחררה ב-1949
נפטרה ב-י"ב סיוון תשעח, 26/5/2018
נקברה בכנרת

קורות חיים

גבע נולדה להוריה חיה ובנציון ישראלי בחצר כנרת בי"ג תשרי תרפ"ג, 5 באוקטובר 1922. היא הייתה בת שלישית להוריה ובהיותה בת שש שנים עברה המשפחה יחד עם שאר חברי הקבוצה מ"החצר" אל "הגבעה". הם גרו בבית האמצעי. את לימודי בית הספר היסודי והתיכון עשתה בבית החינוך בדגניה. אולם בהגיעה לגיל 17, פרצה מלחמת העולם השנייה והילדים הפסיקו את לימודיהם כדי להחליף את המתגייסים בעבודות במשק. גבע עבדה בגן בית אשר סיפק את הירקות לקיבוץ. בשנת 1946 גוייסה לפלמ"ח ושרתה בפלוגה ח'. היא עברה קורס אלחוט והוצבה כאלחוטאית בקיבוץ בית הערבה. עם פינוי הישוב בשנת 1948 לאחר פלישת צבאות ערב, עברה לסדום יחד עם שאר החברים ושם שהתה במהלך כול המלחמה. בשנת 1949 שוחררה מהפלמ"ח וחזרה לביתה בכנרת ולעבודתה בגן הבית. בשנת 1950 הייתה שליחה בתנועת "הנוער העובד", שם פעלה לגיוס בני נוער להכשרה בקיבוצים צעירים. בתפקיד זה נשארה עד שנת 1952. את עמוס עמיחי אשר היה ממקימי קיבוץ אלומות, הכירה עת הסתובב בהר כנרת. הם נישאו בשנת 1953. בתם הראשונה נולדה לאחר אסון מעגן, בו ניספה בנציון אביה ונקראה על שמו בת-ציון. בשנת 1955 יצאה המשפחה לשליחות בקיבוץ כפר עזה, שם נולדה בתם גיתית. בשנת 1958 יצאו פעם נוספת לעזרת קיבוץ צאלים ושם נולד בנם נצר. עם שובם לכנרת חזרה לעבודה בגן בית ונולדה בתם שבולת. בשנת 1975 עזבו עמוס וגבע את כנרת ורכשו משק חקלאי במושב חרב לאת. לאחר שמונה שנים שבו לכנרת והמשיכו לעבוד בחריצות ובדייקנות רבה בנוי. בשנת 2002 נפטר עמוס וגבע בחרה לסיים את עבודתה ולהקדיש את זמנה לטיולים ולימודים ב"ביתנו". גבע עמיחי נפטרה בשיבה טובה בי"ב סיוון תשע"ח, 26 במאי שנת 2018.

המידע נמסר באדיבות ארכיון קבוצת כנרת.

אלבום תמונות