ארנון קרשינסקי יעקב ינקלה, דודיק

בן יהושע
נולד בחיפה, ישראל
בי"ג כסלו תרפ"ו, 3/11/1925
גוייס ב-1/1941
יחידות: פל' ו', פלי"ם
תפקיד אחרון: מלווה באוניה
שוחרר ב-1949

קורות חיים

יעקב נולד ב-י"ג כסלו תרפ"ו - 30.11.1925 בחיפה. בהיותו בן שנה עבר לירושלים, שם למד בגן ילדים ובבית הספר העממי "תחכמוני". את תעודת הבגרות השלים במסגרת צה"ל. בחודש אוקטובר, שנת 1941 התגייס לפלמ"ח ושרת בפלוגה ו', הירושלמית, בפיקודו של ישראל ליברטובסקי. עבר אימוני פרט ואימוני כתה בקרית ענבים ובבית הערבה. בשנת 1942 שרת בגבעת חיים ובכפר גלעדי. בינואר 1943 התגייס לצבא הבריטי ושרת בפלוגה 14 של חיל הרגלים. עם הקמת הבריגדה היהודית נמנה עם חיילי הגדוד הראשון ובאביב שנת 1945 השתתף במלחמה נגד הגרמנים בחזית האיטלקית. בשנת 1946 נענה לקריאתו של נחום שדמי, מפקד ה"הגנה" באירופה ונשאר כדי לפעול במחנות ניצולי השואה. הוא וחבריו הפעילו שם את שיטת "כפילים" - העבירו את תעודות החייל שלהם לנערים יהודיים וקבלו מהם את תעודות הפליטים. במאי 1946 הצטרף ל"חבורה" שפעלה באיטליה תחת פיקודו של יהודה ארזי, מפקד שלוחת המוסד לעליה ב'. הפעילות כללה הסעת פליטים וציוד לאוניות, עזרה לאנשי הפלי"ם בהעלאת העולים לספינות וניהול מחנות עולים. בקיץ 1946 עזר לנהל את מחנה העולים בחוף הנהר "בוקה אל מגרה", סמוך ללה-ספציה, משם הפליגו שש אוניות מעפילים. משם נשלח לפקד על המחנה ב"טרדטה" בו נמצאו 800 מעפילים המועמדים לעליה לארץ. בסתיו 1946 העביר את אנשי המחנה ל"מטפונטו" בדרום איטליה משם יועדו לעלות לארץ. באזור, הוקם מחנה ומשם הפליגה הספינה "סוזנה", שנאלצה לחזור לחוף עקב תקלה. בחודש ינואר 1947 צורפו אנשי "טרדטה", בליווי של יעקב, לאוניה "אוליאה" [חיים ארלוזורוב]. האוניה נתפסה על ידי הבריטים והמעפילים והמלווים הועברו לקפריסין, שם הזדהה כתושב ותיק בארץ והוחזר עם קבוצת אנשי ה"הגנה" לארץ. בדרך מנמל חיפה למחנה המעצר בעתלית הצליח להתחמק מהשוטרים הבריטים ולהגיע אל האחראי על פעולות המוסד בארץ, דויד'קה נמרי. אחרי מספר חודשים יצא פעם נוספת לאיטליה ופעל שם במסגרת "עליה ד'" - העלאת יהודים בדרכונים מזויפים. שירות בצה"ל: עם שובו לארץ נמנה עם ראשוני הנח"ל. היה מפקד פלוגה, מפקד קורס מכי"ם וקצין השלישות הפיקודי. כן שימש כקצין מטה באכ"א פרט, כראש ענף הוי ובידור במפקדת קצין חינוך ראשי וכעוזר ראש מנהל הסגל. במהלך שנות השרות בצה"ל, בין השנים 1964-1967, הושאל ללשכת הקשר "נתיב", יצא מטעמה לרומניה ופעל בה בנושאי עלייה, בקשר עם היהודים ובעידודם. בשנת 1967, עם תום מלחמת ששת הימים שב משליחותו ומונה לקצין שלישות פיקודי בדרגת סגן אלוף, בפיקוד הדרום ושרת תחת פיקודם של האלופים גביש ושרון בתקופת מלחמת ההתשה. עם שחרורו מצה"ל, באוקטובר 1970, עבד בתעשיה האווירית כמנהל אדמיניסטרטיבי של מפעל מב"ת וכמנהל כח אדם וכמנהל של חטיבת בדק מטוסים, עד לשנת 1988. בין השנים 1988 ועד חודש דצמבר 2002 עבד בעמותת "עזריאל" של הג'וינט, שסייעה ליהודים בארצות מצוקה. יעקב ארנון מתגורר ברמת אפעל עם רעייתו פנינה ארנון. אב לנחמה ברקול ולאילה נחום. סב לתומר ברקול, למיכל ירדני, לרוני ברקול, לאפרת, דפנה וניצן נחום.

אלבום תמונות