דלג לתפריט הראשי (מקש קיצור n) דלג לתוכן הדף (מקש קיצור s) דלג לתחתית הדף (מקש קיצור 2)
ונזכור את כולם

טוראי טוליצ'ינסקי יובל ז"ל

בן שושנה ושלום
נולד בחיפה
בכ"ח אדר ב תרפ"ט, 9/4/1929
יחידות: הגדוד השלישי
נפל בקרב במיבצע יפתח
בי"א ניסן תש"ח, 20/4/1948
מקום נפילה: נבי יושע
נקבר בנבי יושע-קבר אחים
בן 19 בנפלו

קורות חיים

בן שלום ושושנה. נולד ב-9.4.1929 בחיפה. למד בבית-הספר הריאלי בהדר-הכרמל. מילדותו הרבה לטייל בארץ והיה חבר ומדריך בתנועת "הצופים" ובטיוליו עם חניכיו בין רכסי הכרמל עודד אותם לאהוב ולדעת את הטבע.
עם סיום לימודיו יצא להכשרה מגויסת (פלמ"ח) של "הצופים" בקיבוץ דפנה. הוסיף לבוא במגע עם חניכיו ובמכתביו סיפר להם על חיי ההכשרה בקיבוץ ועל הנוער העולה, ועורר את בעיות תנועת-הנוער בעיר.
עם פרוץ מלחמת-השחרור השתתף בקרבות בגליל העליון. באחד ממכתביו להורים כתב: "...אנו כבר יומיים בעבודה... וכשחופרים בור לנטיעת עץ, בזמן שמצד 'דן' נשמעות יריות, יש הרגשה טובה..."
נפל ביום הולדתו, ב-20.4.1948, בשעת ההתקפה על מבצר נבי-יושע וב-20.5.1948 נקבר שם.
במכתב ניחומים מחבר להוריו נכתב: "כ"ח לוחמים צעירים הקריבו עצמם על כיבוש נבי יושע ולכן יקרא מהיום והלאה בשם מצודת כ"ח. בשעת האסון הייתי אני בקורס בת"א ולכן לא אוכל למסור לכם על מהלך הקרב אוכל רק לכתוב את אשר סיפרו חברנו על נפילתו של יובל. התברר שהוא לא הציל את נפשו, אם כי יכול היה לעשות זאת, הוא סרב להשאיר את חברו הפצוע בשדה הקרב. וכך נשאר עד, שכל נסיגה מן המקום לא היתה אפשרית".
אחרי מותו שינו הוריו את שם משפחתם ל"יובל".

אלבום תמונות

רשימות לזכרו

רשימות לזכרו

דברים לזכרו

אין אני "אמא" הבאה לספר הלל על יובל. מתוך הנחה שהדבר איננו לפי רוחו.
עד שנתו העשירית נהגתי אני לטייל איתו הרבה. מאז מלאו לו 10-11 שנה נהגתי לשלוח אותו בכל חופש לאחד המקומות בארץ, בעיר ובכפר. וכך עשירה אני במכתבים ממנו. מבית השיטה ומנהלל, מכפר ויתקין ומירושלים ועד שנתו האחרונה מן הגליל.
בתקופה מאוחרת יותר שוב נשלח לכל פינה בארץ, והפעם לא על ידי. מישהו נעלה יותר שוב נשלח לכל פינה בארץ, הפעם לא על ידי. מישהו נעלה יותר שלחו, ואני רק ליויתיו ובקרתיו עד כמה שניתן. 19 שנה היה לי בן-חבר, תשע עשרה שנה מלאות ענין ויופי.
את המושג תנחומים אין לצרף, כי אין בעולם ניחומים.
לא זכינו להביאו לקבורה והשתתפנו בהלווית י"ח קורבנות חיפה שהיתה בערב החג.
בערב, בבית סבא וסבתא, בית מסורתי, הסדר מתקיים, הכל מסובים ליד השולחן ואנו בתוכם. ביניהם אורחים שלא מבני המשפחה כנהוג בכל שנה, שנתבקש בכל תוקף להשתתף. כולם מציגים בהגדות וגם אנו, אם כי אין אנו רואים דבר. רק קולו של סבא נשמע, כשהוא קורא בקול ומתאמץ להסתיר את רגשותיו.
משפחות רבות שכלו באותו יום, לפנוי ואחריו את ילדיהן היקרים; גורלו של הדור הוא, אין מנוס.
החלטנו להנציח את זכרו בהחלפת שם משפחתנו ל - יובל.
הוריו.
מתוך "לנופלים בנבי יושע"

מידע נוסף נמצא בתא הנופל בחדר ההנצחה שבבית הפלמ"ח

רשימות לזכרו

יובל, מדריך וחבר

פעולותי הראשונות כמדריכה צעירה בגדודו של יובל. חרדה, היסוסים. ויובל - ברוחו הטובה משקיט חניכים ומדריכם גם יחד. מיעץ, מעודד ועוזר בצעדים הראשונים. על הקשיים בהדרכה הוא מתגבר ברוח ההומור וביחס רציני גם יחד. חניכים וחברים-מדריכים אוהבים ומוקירים אותו.
טיול עם החניכים בין רוכסי בכרמל. באיזו אהבה ובקיאות הוא מראה לחברים כל חי קטן, כל צמח וכל עץ. מסביר, ומעורר את האהבה אל הטבע.
מועצת דיונים על המצב בגדוד החניכים. יובל דואג לכל חניך וחניך, מוצא תמיד תפקיד מתאים לכל חבר, עורך תכניות במסירות ובהתלהבות. מחנה אוהלים על הכרמל. יובל מכין את המחנה עם החניכים ודואג לכל. מארגן משחקי שדה המצטיינים ברב גוניותם ובדמיון המושקע בהם. ובערב ליד המדורה - כל החניכים יושבים מרותקים לספוריו המושכים, המלאים הומור עליז.
יובל יוצא להגשמה. גם בהיותו נתון למשק ולנשק - איננו שוכח את הגדוד ומוסיף להשפיע ולחנך מרחוק. הוא מתמסר לכל חניך וחניך וכותב מכתבים, בהם הוא מגלה כתמיד, את הבנתו העמוקה בנפש החניך כפררט וכחבר בחברה.
חופשתו האחרונה של יובל. הוא יושב לפני החניכים ומספר להם על ההכשרה, על הפלמ"ח, על התפקידים השונים.
הוא נפרד מאתנו באמרו כי עלינו להתלכד יותר, להכין את עצמנו יותר כדי להמשיך בדרך החלוצית.
כן, יובל, אנחנו נמשיך.
מתוך "לנופלים בנבי יושע"

מידע נוסף נמצא בתא הנופל בחדר ההנצחה שבבית הפלמ"ח