דלג לתפריט הראשי (מקש קיצור n) דלג לתוכן הדף (מקש קיצור s) דלג לתחתית הדף (מקש קיצור 2)

סא"ל מימון וסרמן יהודה פולצק

בן שרה ומאיר
נולד בפולין
ב-2/2/1924
עלה ב-1946
גוייס ב-1946
שרת בפלי"ם
יחידות: פלי"ם, חיל הים
תפקיד אחרון: מפקד סירה
שוחרר ב-1949

קורות חיים

יהודה נולד בעיר קרקוב, פולין בשני בפברואר 1924 כלאופולד וסרמן. חניך הגימנסיה העברית בעיר. חברת תנועת הנוער החלוצית "עקיבא". במלחמת עולם השנייה, בשנים 1943-1945 היה פעיל כקשר המפקדה של המחתרת החלוצית "החלוץ הלוחם" בקרקוב. במסגרת זו נאסר לאחר ביצוע שוד מזוין ונשלח לאושוויץ. באושוויץ הצטרף למחתרת שפעלה בשטח המחנה. בזמן צעדת המוות בינואר 1945 ברח והגיע חזרה לקרקוב. לאחר זמן מה התנדב לפעילות במסגרת ה"בריחה". באפריל 1945 הצטרף לקבוצת "נקם" בפיקודו של אבא קובנר. ביוני 1946 עלה ארצה במסגרת עלייה ב' באוניית המעפילים "ווג'ווד" והיה זמן קצר בגרעין של אבא קובנר בקיבוץ עין-החורש. לאחר מכן התגייס לפלי"ם ונשלח לקורס מפקדי סירות בשדות-ים. עם הקמת חיל-הים באפריל 1948 נשלח למטה החיל ביפו והתגייס לחיל. במסגרת חיל-הים שירת 24 שנים בקבע עד לשחרורו במאי 1972 בדרגת סגן-אלוף. מבחר מתפקידיו בחיל: קצין אספקה לאוניות, קצין משק במספנת החיל, רמכ"א 12, מפקד מב"ס, מפקד יחס"ן [בצ"ת]. בשנים 1963-1966 נשלח במסגרת "נתיב" לפולין ושימש כמזכיר הראשון בשגרירות ישראל בורשה. בשנת 1968 נציג מיוחד של מדינת ישראל באוסטריה, במסגרת "נתיב". פעילות אזרחית: מנכ"ל חברה שוודית מקנומטיק בע"מ, חברה לעיבוד שבבי וקונסטרוקציה, בשנים 1972-1987. פעילות התנדבותית: יו"ר ועדת האימוץ של חיל-הים ובית-החולים הצבאי ליד עיריית חיפה. ועדת ביקורת "שולה", הנהלת ועד החיל - חיפה, חבר הועד המפקח הארצי של קופת חולים כללית. יהודה מימון נשוי לאביבה, אב לשני בנים ומתגורר בחיפה. בערב יום השואה תשע"ט הדליק יהודה מימון את המשואה השישית בעצרת המרכזית שנערכה ברחבת "יד ושם" בירושלים. 

מידע נוסף על יהודה מימון לקראת טקס ערב יום השואה, תשי"ט, מאי 2019:

יהודה מימון לבית וסרמן נולד ב-1924 בקרקוב בפולין לשרה ומאיר וסרמן. לשניים נולד עוד בן, גדול מיהודה, ושמו משה. יהודה למד בבית הספר היהודי ובגימנסיה העברית בקרקוב. הוא היה חבר בתנועת נוער יהודית-ציונית, ובגיל 14 נעשה מדריך בה. בסוף 1939, כחודשיים לאחר כיבוש קרקוב בידי הגרמנים, נסגרו בתי הספר היהודיים בעיר והחינוך היהודי הפורמלי בעיר ירד למחתרת. הילדים, ובהם יהודה, חולקו לקבוצות של חמישה תלמידים בכל קבוצה, והמורים עברו בין הבתים שבהם התכנסו הקבוצות. גם תנועות הנוער ירדו למחתרת. הן חינכו לעלייה לארץ ישראל וקיימו פעילויות חברתיות של עונג שבת. במרס 1940 הצטרף יהודה לתנועת הנוער "עקיבא", והמשיך בפעילותו בה גם אחרי הקמת גטו קרקוב במרס 1941.  בקיץ 1942, עם ייסוד קבוצת "החלוץ הלוחם", הוא גויס למחתרת החלוצית. הוא היה  הקשר של המפקדה, וביצע שליחויות שונות בפקודת דולק ליבסקינד ושמשון דרנגר. עם הפעולות המסוכנות שביצע היו הכנסה לגטו של פעילי "החלוץ הלוחם". אמו ואחיו של יהודה הועברו למחנה העבודה פלאשוב, שם נרצחה אמו. אביו גורש למחנה ההשמדה בלז'ץ ונרצח בו. ב-22 בדצמבר 1942 נמנה יהודה עם חברי המחתרת שהשתתפו בהתקפה על בית הקפה ציגנריה בקרקוב. החוליה בפיקודו עסקה בהדבקת כרוזים שקראו לפולנים למרוד, ואילו על חוליות מחתרת אחרות הוטלו משימות אחרות, ובהן התקפת בית הקפה וחבלה בכלי רכב ובמוסכים גרמניים. ההתקפה, שבה נהרגו חיילים וקצינים גרמנים, זכתה להד נרחב בפולין. במהלך פעולה נועזת אחרת מטעם המחתרת נעצר יהודה בידי הגרמנים. הוא נכלא בבית סוהר ובאפריל 1943 נשלח לאושוויץ. באושוויץ עבד יהודה בבית מלאכה והצטרף כציוני למחתרת הקומוניסטית שפעלה במקום. ב-1996 העניק לו נשיא פולין את עיטור הכבוד "צלב אושוויץ" על פעילותו במחתרת באושוויץ. 

ב-18 בינואר 1945 ברח יהודה עם חמישה מחבריו מצעדת המוות מאושוויץ, והסתתר עד השחרור. לאחר מכן הוא שב לקרקוב והחל לפעול במסגרת ארגון "הבריחה", שעסק בהברחת פליטים יהודים לארץ ישראל. ביוני 1946 עלה יהודה ארצה עם אביבה ליברמן, לימים רעייתו, באוניית המעפילים "יאשיה וג'ווד". הוא התגייס לפלי"ם ולאחר קום המדינה שירת בחיל הים. 

ב-1963 נשלח יהודה לפולין כמזכיר ראשון בשגרירות ישראל בוורשה, וב-1968 הוא שוגר לווינה כשליח מיוחד להעלאת יהודי פולין וברית המועצות. בשליחויותיו מטעם המדינה אימץ את שם המשפחה העברי "מימון". ב-1972 סיים יהודה את שירותו בצה"ל בדרגת סא"ל, ולאחר השחרור הקים מפעל לעיבוד שבבים במפרץ חיפה. ב-1995 הוענק לו אות יקיר חיפה.

ליהודה ולאביבה שני ילדים, שבעה נכדים ושתי נינות.

 

אלבום תמונות