דלג לתפריט הראשי (מקש קיצור n) דלג לתוכן הדף (מקש קיצור s) דלג לתחתית הדף (מקש קיצור 2)
ונזכור את כולם

טוראי לסר צבי ז"ל

בן מינה ואדולף
נולד בגרמניה
בי"ח סיוון תרע"ו, 19/6/1916
תפקיד: מקלען
נפל בקרב
בכ"ח סיוון תש"ח, 5/7/1948
מקום נפילה: בין חולתה למשמר הירדן
נקבר בקיבוץ יגור
בן 32 בנפלו

קורות חיים

בן אדולף ומינה. נולד בי"ח בסיון תרע"ו (19.6.1916) בעיר טורן שבגרמניה. ולאחר שבית הוריו עבר ב- 1922 לברלין למד צבי בבית הספר התיכון על שם "קרל מרכס".
משסיים את לימודיו בבית-ספר זה ביקשו הוריו לשלחו לאוניברסיטה. אך צבי סירב ויצא להכשרה חקלאית באחת החוות שבסביבת ברלין. כיון שגילה נטיה בולטת לחקלאות נשלח להמשיך הכשרתו בשבדיה ובדניה. היה בין בעלי הכשרונות שנתקבלו למקומות-העבודה המעטים בארצות אלה שעמדו לרשות הסתדרות "החלוץ" בגרמניה. צבי עשה חיל בעבודתו ובעל-האחוזה השבדי שידלו להישאר אצלו. אך צבי לא נענה להצעה וב- 1935 עלה לארץ-ישראל ביחד עם קבוצת חברים שעשו את הכשרתם בדניה.
הצטרף למשק יגור ועבד במסירות בגן-הירק. איש-האדמה היה מטבעו, אך גם איש-ההגשמה המוכן לעזוב את הגינה החביבה עליו ולהיענות לכל תביעות התנועה. נשלח על-ידי המשק למחצבות, לפלוגות הקיבוץ ולכיבוש העבודה במפעל האשלג בסדום.
בימי מאורעות 1936-1939 עבד בהקמת גדר "טיגרט" בגליל העליון. אחר-כך השתתף בקורס הראשון של הפלמ"ח. בשלהי 1944, עם גיוס חברי הקיבוצים לבריגדה, ביקש צבי להתגייס, אך בגלל סיבות משקיות נדחתה בקשתו. היה אדם שקט, לא התבלט, ותמיד עשה למעלה מחובתו.
עם פרוץ מלחמת-השחרור היה בין ראשוני המתנדבים. השתתף בקרבות על פתיחת הדרך ליחיעם ובכיבוש שני כפרים ערביים ליד עכו. ביחד עם חבריו מיגור נשלח לגליל העליון והשתתף כמקלען בהגנת רמות-נפתלי בקרבות שהתנהלו שם בימים האחרונים לפני ההפוגה.
נפל בפעולות סיור בין חולתא ומשמר-הירדן ביום כ"ח בסיון תש"ח (5.7.1948). בתורו יחד עם כיתת חבריו אחרי האויב באפילת הלילה, נפצע בבטנו. אולם ידע באותו רגע לשמור על קור רוחו. מתוך רצון לא ליפול למעמסה על חבר, לא הסכים שיתמכו בו ופצוע המשיך ללכת קילומטר וחצי כל עוד כוחותיו לא עזבוהו. מת על שולחן הניתוחים.
למחרת היום נקבר ביגור. הקיבוץ הוציא חוברת לזכרו.
בדברים לזכרו נאמר:"נפל חבר, חייו ומותו - סמל צעידה עקשנית על קרקע, לקשר אליה ללא תהיות ותסביכים יתרים. ראה לעצמו חובה וזכות כאחת פשוטה וטבעית, להגן על אדמתו."

אלבום תמונות

רשימות לזכרו

רשימות לזכרו

לזכר רע

משך שנים מרובות עבדנו יחד, ועוד עתה בצאתי לעבודה אחכה לו, הן עוד מעט גם צבי יגיע - כה קשה לתפוס ולהתרגל למחשבה שהדבר לא יהיה עוד.
במרוצת השנים של עבודה משותפת נרקמו בינינו יחסי רעות וחברות קרובים. היינו רגילים לשבת בצוותא בשעות הפנאי בערבים לאחר העבודה ולשוחח על דא ועל הא. ועל פי רוב נתגלגלה השיחה ונסבה על נושא הגן, כי צבי קשור היה לעבודתו ואדמתו קשר עמוק ואינטימי ובעולם נרתם בכל מאודו ונפשו. והן כה הרבה יש לתקן פה ולשפר שם - והמוח עסוק בכל אלה אף ברגעי הפנאי.
בהוית הפשטות של איש עובד אדמה שבו, בידיעותיו המקצועיות בענפו, במזגו המתון והקלילות ביחסי אדם ששפעה מישותו, בכל סגולות נפשו אלה נתחבב על הזולת, על כל אחד שבא עמו במגע.
מן העבודה גדל וצמח. קנה ידיעה ונסיון ללא לבטים, אותה ההדבקות לקרקע, הביאוהו גם להגנה על אדמתו; ובמלוא הרצינות הטבועה בנפשו ומלוא המשמעות.
בידי אף אחד מהחברים לא עלה לשכנעו ולעצרו בבית, בשהותו כאן בימי חופשתו האחרונה, אם כי הענף נזקק לו מאוד מאוד. עם השתפרות המצב - הבטיח אותה שעה לבוא, אולם, הוא לא בא עוד... כדור האויב נתק את פתיל חייו. ובה הלך לבלי שוב
שטראוס
מתוך "יומן", 6.8.1948

מידע נוסף נמצא בתא הנופל בחדר ההנצחה שבבית הפלמ"ח

רשימות לזכרו

אתה וצחוקך המלבב

צבי, חברי היקר! לעולם לא אשכח את הרגע המחריד, אשר בו קיבלתי את הידיעה על מותך. קשה היה לי להאמין, שאמנם אמת הדבר, אבל מוכרח הייתי להשלים עם הגורל, כי נפלת.
צבי יקירי! כמה אהבת לטייל עם חנה'לה בתי הקטנה, לרתום עגלה ולהראותה כל פינה בגן הירק! בחופשה האחרונה אמרת לה:"עוד ישוב יבוא היום שבו נוכל לצאת לטילים יפים". ואולם לזאת לא זכית.
תמיד ואף בחלומותיך רקמת תכניות לגן, ולא תיארת לעצמך, שחלומך יופסק באמצע. מה מחיר כה יקר שילמנו במלחמתנו זו! הלב כואב על אילנות כה צעירים שנגדעו. מה אכזריים הם החיים! אדם חושב והוגה, מטפס ועולה בסולם החיים שלב אחרי שלב, במשך שנים הוא מעפיל ועולה, ובעוד עיניו נישאות למרומי עולם - והנה נשבר אחד החווקים, מועדות רגלי האדם, והוא נופל מטה אלי תהום. קשה להשלים עם העובדה שכזאת קרה את צבי, אך הגורל מטיח את אמיתו האכזרי אל פניך.
צבי יקירי! אתה וצחוקך המלבב - תהיו שמורים לנצח בלבות כל חבריך.
שלום על עפרך, צבי!
חברך מ.מ.

מתוך חוברת שהוצאה לזכרו

מידע נוסף נמצא בתא הנופל בחדר ההנצחה שבבית הפלמ"ח

רשימות לזכרו

דמות חלוצית

צבי היה דמות חלוצית. עליו אפשר היה לומר, שבכל יום התנדב מחדש. הוא היה נחבא אל הכלים, ותמיד היה הולך בצידי הדרך, ומי שלא בא במחיצתו, לא יכירנו.
בעבודה היה מלא מרץ ואחריות, ובלי שאון והמולה ביצעה. הוא ריכז בתוכו אופי חזק של חלוץ עברי, והוא לא ישכח. השקט הנפשי, הפשטות והמסירות היו כמסמרות לדרכו בכל שטחי חיינו.
הוא חי את עבודתו בגן הירק במלואה והיה ממעצבי דמות הגן שלנו. תמיד היית פוגשו רכון על גבי שתילים ובודקם, וכשהיה מוצא משהו מיוחד - מיהר להראות וללמד. בזמן שהיה אחראי לתפוחי אדמה באדמות חרתיה, היה לן שם, כדי לאפשר השקאה נוספת במשך יממה. והכל מתוך שקט ופשטות. היה מתחמק (ועד היום זה סוד : במה?) ומגיע בערב לחרתיה; מבלי להודיע מילה או חצי מילה אפילו לעובדים עמו!
כך הוא תפש את חיי החברה שלנו - כפשוטים וברורים, ולא אחת התרעם על הביקורת החריפה, שנשמעה לעתים בשעת ארוחת הבוקר ותמיד ראה את החברה, בה הוא חי, כיפה ויציבה - ובטח בה.
וכזה היה גם באימוני ה"הגנה". ברצינות התיחס לכוח יהודי ושאף לרכוש לעצמו בטחון ואפשרות מכסימלית של עמידה בזמן הצורך.
הוא גם התגייס ללא המולה ורעש, כי אם בשקט נפשי, בפשטות וכדבר המובן מאליו יצא להילחם את מלחמת עמו.
חייו קשורים בדרך חלוצית ארוכה, אשר כסמל לה היתה דמותו.
דרך ההכשרה (בדנמרק) למשק יגור; וכאן: עבודה כיבושית בנמל, ברכבת, במחצבה, בגן הירק ובצבא. עד להרי הגליל הרוגעים, שבהם מצא את סופו.
יעקב קמינסקי

מתוך חוברת שהוצאה לזכרו

מידע נוסף נמצא בתא הנופל בחדר ההנצחה שבבית הפלמ"ח