דלג לתפריט הראשי (מקש קיצור n) דלג לתוכן הדף (מקש קיצור s) דלג לתחתית הדף (מקש קיצור 2)

גורביץ גרשון ז"ל

בן שרה ואברהם
נולד בפולין
ב-1/8/1912
עלה ב-מאי 1938
גוייס ב-1942
שרת בפלמ"ח
יחידות: פל' ה', פלי"ם
תפקיד אחרון: אפסנאי
שוחרר ב-1945
נפטר ב-28/1/1993
נקבר בקיבוץ נגבה

קורות חיים

גרשון נולד להוריו שרה ואברהם ב-אחד באוגוסט שנת 1912, בעיירה פרוז'ני, בפולין. עיירה יהודית שמעטים בה הגויים ורבים בה ה"מתנגדים" - לא רבי, לא שטיבל ולא חסידים. העיירה היתה מוקפת ביצות ויערות וחוצה אותה נהר המוחבייץ. בתי העיירה רובם היו בנויים מעץ, רחובותיה ארוכים ורחבים ומרבית תושביה עסקו במסחר עצים, פרוות ודגים. גרשון היה בן בכור ולו ארבע אחיות. הוריו ואחיותיו ניספו בשואה. למשפחה היה גן ירקות שבו גידלו בני המשפחה ירקות לצרכי-בית. בבית הוריו רכש גרשון את הגישה והאהבה לצמח. כילד, טיפח גינת פרחים קטנה ליד ביתו. את שנותיו הראשונות בילה ב"חדר" ובביה"ס היסודי היהודי "יבנה". את שלוש שנות התיכון למד בגימנסיה "תרבות" בעיירה. גרשון היה חבר בתנועת השומר הצעיר ושם נפגש לראשונה עם טעמם של חיי-צוותא, משחקים צופיים, חוויות ילדות וחן נעורים, ריקוד הורה ושירים. בגיל צעיר יצא גרשון להכשרה בלובלין, שם נעשה האיחוד בין קבוצות "בנתיב" ו"אל-על". בתקופת ההכשרה הוא עסק בעיקר בחטיבת-עצים. גרשון עלה לארץ-ישראל במאי 1938. המסע ארצה היה מתיש וארוך. העולים עברו, ברכבת, דרך צ'כוסלובקיה ובולגריה, בדרכם לאתונה. מחופי יון הם טולטלו לחופי הארץ, על גבי אוניית-משא קטנה שהובילה בקר. התחנה הראשונה בארץ היתה בגבעת גנים. שם פגש את שיינדל, ובשנת 1939 נשאה לאשה. גרשון גוייס כ"גפיר" לחיל-הנוטרים. ביום העליה לנגבה, למרות איסור מפקדו, הצטרף גרשון לחברים וזכה להיות שותף להכנות בבאר טוביה ולעלייה באישון לילה, לאדמת נגבה. גרשון הצטרף לפלמ"ח בשנת 1942 לפלוגה ה' ושמר לכל אורך שנותיו על קשר עם חבריו, שותף לכל הכנסים שנערכו לחברי-הפלמ"ח. במלחמת השחרור היה גרשון הנהג של הקיבוץ, מוציא מנגבה בלילות ציוד ורכוש שנותר שלם ומביא מת"א אספקה ללוחמים. לאחר שיקומה של נגבה והכניסה לחיי-שגרה התבלט גרשון בפעילות ומעורבות בחיי הקיבוץ, בנעשה בארץ ובעולם. הוא מילא בקיבוץ תפקידים רבים ומגוונים - עבודה בפרדס, ריכוז קניות, חצרנות, תברואה, סידור עבודה, עבודה במפעל צ.ל.פ. ליד המכונה. אהבתו לטבע ונוף הביאה אותו להשתתף בצעדות ירושלים וארבעת-הימים ואף זכה לקבל מדלית זהב על השתתפותו בעשר צעדות רצופות. הירבה להשתתף בטיולים של החברה להגנת הטבע והתנדב להשתתף בחפירות ב"גמלא" שברמת הגולן, ולסייע בסדנת השריון במחנה ג'וליס. בזמנו החופשי גידל גרשון חממת צמחים לתפארת ובכל מקום בו גר, טיפח את סביבת ביתו. תמיד מוכן לעזור בעצה טובה ומתן צמח מחממתו. גרשון היה אדם חברתי שטיפח יחסים טובים עם חבריו לקיבוץ ושמר על קשרים הדוקים עם המשפחה, בארץ ובחו"ל, ועם ידידיו מתקופת הפלמ"ח. הקים תא משפחתי חם ואוהב עם שיינדל ושני ילדיהם - דבורה ואברהם. לפני שבע שנים פקדה אותו מחלה והוא - מנסה לדבוק בשיגרת יומו ותחביביו, למרות הקושי ההולך וגדל. כשהתברר לגרשון שמצבו לא יאפשר לו לחיות חיי שגרה ופעילות, לא רצה יותר לחיות ובנחישות דעת עשה מאמצים על מנת לקרב את הסוף. הוא נפטר ב-28 בינואר 1993, סמוך לחג ט"ו בשבט - חג האילן והפרח שכה אהב. הותיר אחריו את שיינדל רעייתו, דבורה ואברהם ילדיו, ונכדים. נוחה גרשון, באדמת נגבה, שלה נתת את מרבית שנותיך, באהבה ובמסירות. יהי זכרו ברוך.
המידע נמסר באדיבות ארכיון קיבוץ נגבה.

אלבום תמונות