דלג לתפריט הראשי (מקש קיצור n) דלג לתוכן הדף (מקש קיצור s) דלג לתחתית הדף (מקש קיצור 2)

אלוף רטנר יוחנן אויגן ז"ל

נולד ברוסיה
ב-1891
עלה ב-1923
גוייס ב-1941
יחידות: מטה הפלמ"ח
תפקיד אחרון: ראש ענף מבצעים
שוחרר ב-1943
נפטר ב-28/1/1965

קורות חיים

יוחנן (אויגן) רטנר (1891 - 28 בינואר 1965) היה אדריכל, מראשי "ההגנה", איש אקדמיה ואיש צבא. יוחנן רטנר נולד בשנת 1891 באודסה. הוא התחיל לימודי גימנסיה באודסה, ובשנת 1905 לאור הפוגרומים ברוסיה נשלח על ידי אביו ללמוד בגרמניה, ובה סיים את לימודי הגימנסיה. הוא התארח בבית נוצרי בסביבה מנותקת מיהדות והיה חבר בתנועת ואנדרפוגל. בשנת 1910 שב לרוסיה והתגייס לצבא הצאר, וסיים בו קורס קצינים, אולם בגלל יהדותו לא זכה לתפקיד קצונה והועבר לכוחות המילואים. הוא שב לגרמניה ללמוד ארכיטקטורה בבית הספר הטכני הגבוה בקארלסרוהה שבגרמניה.‏ במלחמת העולם הראשונה גויס לצבא הרוסי, ולאחר מהפכת אוקטובר שירת בצבא האדום והתקדם עד לפיקוד על חטיבה. אחרי המלחמה היה פעיל בארגון ההגנה העצמית של היהודים באודסה ולאחר מכן שב לקארלסרוהה לסיים את לימודיו. ב-1923 עלה לארץ ישראל ועבד בה כאדריכל. בשנת 1925 היה לעוזר הוראה של פרופ' אלכסנדר ברוולד בפקולטה לארכיטקטורה בטכניון.‏ בשנותיו הראשונות בארץ הוא תכנן את בית הפועלים ואמפיתיאטרון בחיפה. תיכנן את אגפו המערבי של סניף בנק אפ"ק בחיפה.‏ בשנת 1928 זכה במקום ראשון בתחרות לתכנון בית המוסדות הלאומיים‏. רטנר הצטרף לארגון ה"הגנה" ב-1925 והשתתף בחיפה בקורס מדריכים של הארגון כחניך מן השורה למרות הכשרתו הצבאית מתוך רצון להכיר את הארגון מלמטה לפני הצטרפות למפקדה הארצית‏. בטרם קום המדינה שילב את עיסוקו כאדריכל עם עיסוקי הביטחון והיה ראש המפקדה הארצית הראשון של "ההגנה" ושל הפלמ"ח. שילוב רב תחומי זה הוביל לאחד הרעיונות שלו - הקמת יישובי חומה ומגדל. היה גם ממתכנני תוכנית "מצדה בכרמל". במלחמת העולם השנייה שירת כיועץ במטה הכללי של הצבא הבריטי בקהיר. במהלך מלחמת העצמאות, כאשר הרמטכ"ל יעקב דורי היה מנוטרל בגלל מחלה, הוא מונה לראש המטה הכללי של צה"ל, אולם ויתר על התפקיד לאחר שמצא בעיות במטה הכללי וטען ש"לא יוכל לזעזע את המערכת בעת לחימה על ידי הדחות מתבקשות"‏. במקום זאת נשא בתפקיד ראש אגף התכנון בצה"ל והיה אחד מששת האלופים הראשונים. שירת גם כנספח צבאי במוסקבה בשנים 1948-1951. בשנת 1955 נתמנה לראש ועדת חקירה, בה השתתפו גם דניאל אוסטר ויעקב סולומון, שבדקה האם יש לבטל את הממשל הצבאי על ערביי ישראל והחליטה כי אין מנוס מהמשך הממשל הצבאי. רטנר לימד בפקולטה לאדריכלות בטכניון ואף היה דקאן הפקולטה ומנהל משנה בפועל של הטכניון. ממשיך דרכו כיום בתחום האדריכלות הוא בנו מיכאל רטנר. בין המבנים שתכנן: בית ברל, מדרשת בן-גוריון בשדה בוקר, הכפר הירוק, בית המוסדות הלאומיים בירושלים, אודיטוריום בית בירם בבית הספר הריאלי בחיפה, הפקולטה לאווירונאוטיקה בקרית הטכניון, המחלקה לגאוגרפיה באוניברסיטה העברית, קופת חולים זמנהוף בתל אביב ובית הכנסת המרכזי בבאר שבע. בנו, הטייס דוד רטנר, נפל בשנת 1954. על שמו רחוב בחיפה. יוחנן רטנר התגורר בחיפה ונפטר ב-28 בינואר 1965. המידע נלקח מויקיפידיה.