דלג לתפריט הראשי (מקש קיצור n) דלג לתוכן הדף (מקש קיצור s) דלג לתחתית הדף (מקש קיצור 2)

מלניק-מילוא מאיר ז"ל

בן טובה ובנימין
נולד בליטא
ב-16/9/1924
עלה ב-1924
גוייס ב-1943
יחידות: פלי"ם, הגדוד הרביעי, חטיבת הראל
תפקיד אחרון: לוחם
שוחרר ב-1949
נפטר ב-1/5/1999

קורות חיים

מאיר נולד להוריו טובה ובנימין מלניק בעיר וילנה, ליטא ב-16 בספטמבר שנת 1924. לאחר שנה עלתה המשפחה ארצה והתיישבה בתל-אביב. למד בבית ספר עממי לבנים ברחוב אחד העם. לאחר מכן בתיכון מקצועי "מקס פיין" בתל-אביב. בין לבין, הצטרף לנוער העובד וגם לפלוגה הימית של הפועל בירקון. בשנת 1939, עבר קורס מדריכים בפלוגה הימית. בשנת 1943 הצטרף לפלמ"ח. עבר את קורס מפקדי הסירות מספר 2, בחודש מרץ 1943 בקיסריה. היה חלק מהפלוגה הימית של הפלמ"ח. בסוף שנת 1944 נשלח להדריך שוטרים יהודים במשמר החופים המנדטורי, על מנת שיוכלו, בבוא העת, לסייע הבורדת מעפילים לחוף. הוא שרת במסגרת זו כשנה, בתחנת נבי רובין, בחולות ראשון לציון, ליד חוף הים. עם סיום תפקידו יצא לרזרבה של הפלמ"ח. עם הכרזת האו"ם בכ"ט בנובמבר 1947, החל הגיוס הכללי לצבא. אך בשלב הראשון גייסו רק חיילים רווקים. מאיר שהיה כבר נשוי, לא קיבל קריאת גיוס. למרות זאת הצטרף לחבריו מהפלי"ם במחנה סידני עלי ליד חופי הרצליה. בסוף חודש מרץ 1948, בעת מבצע נחשון, נשלח עם 10 מחבריו לפלי"ם לקריה בתל-אביב, שם קבלו רובים צ'כיים חדשים ומגורזים. בליל ה-30 בחודש, הועברו לחולדה על מנת להצטרף לשיירה שעמדה לצאת לירושלים. השיירה הגדולה יצאה לדרך ב-31 במרץ ונתקעה בדרכה עקב התקפות ערביות עליה. הקרב היה קשה ביותר עם עשרות הרוגים ופצועים. מאיר וחבריו השתתפו בקרב סביב המשוריינים התקועים, עד שהגיע קצין וציווה על כולם לסגת. הפצועים לא שרדו את הקרב. בהמשך הלחימה על ירושלים נטל חלק בקרבות של הגדוד הרביעי: בכיבוש סריס, קטמון וסן-סימון. הוא ירד מירושלים בהפוגה הראשונה בחודש יוני 1948. רק עם הירידה לשפלה, גויסו רשמית לצה"ל, לוחמי הגדוד הרביעי. הוא הוצב מחדש בחיל-הים שרק הוקם. תחילה בטנטורה ולאחר מכן בנמל יפו. בהמשך, עבר קורס של מפעילי רדאר והוצב במתקן בסטלה מאריס. לאחר מכן שרת גם על ספינת טורפדו בנמל חיפה. בגלל מקצועו האזרחי כטכנאי מכונות כתיבה, הושאל מחיל הים לבית המלאכה הראשי של צה"ל, אשר עסק, בין השאר, בהפיכת מכונות הכתיבה האנגליות למכונות כתיבה בעברית. עם השחרור, הוצב בחיל-הים שם שרת עד סוף שנות החמישים. לאחר מכן, עבר לשרת בשיריון. בסופו של דבר, הוצב ביחידת השמירה של בסיס חיל-האוויר בחצרים. שרת במסגרת זו עד גיל 55 שנים, בשנת 1979 והשתחרר בדרגת סמל. בהמשך היה פעיל בהג"א ובמשמר האזרחי בתל-אביב, כול עוד בריאותו איפשרה זאת. בשנת 1980, לאחר שעבר מספר טיפולים רפואיים, החליטו מאיר ורעייתו שולמית להצטרף לקיבוץ תל-קציר, על מנת לחיות ליד בנם, אמיר מילוא. מאיר מילוא נפטר בראשון במאי שנת 1999. מסר את הפרטים: בנו, אמיר מילוא.