דלג לתפריט הראשי (מקש קיצור n) דלג לתוכן הדף (מקש קיצור s) דלג לתחתית הדף (מקש קיצור 2)

ניסנבוים יוסף ז"ל

בן שרה וברוך
נולד בחיפה, ישראל
ב-23/3/1923
גוייס ב-1942
יחידות: פל' ד', הגדוד השלישי, גדוד "גדעון" (13)
בהכשרת כפר יהושע
תפקיד אחרון: לוחם
שוחרר ב-1949
נפטר ב-כ"ב טבת תשנ"ח, 19/1/1998
נקבר ביקנעם

קורות חיים

יוסף נולד להוריו שרה וברוך ניסנבוים ב-23 במרץ שנת 1923 בעיר חיפה. המשפחה הייתה מאוד מיוחדת אביו, ד"ר ברוך ניסנבוים היה רופא במקצועו ובנשמתו. הוא החל את דרכו הרפואית בבית החולים הדסה על הר הצופים בירושלים. שם הכיר את שרה אשר הייתה במחזור הראשון של האחיות. לימים התחתנו ועברו לחיפה. דב שימש כרופא של ההגנה והקים את מגן דוד אדום בחיפה. את בית החולים בני ציון ופעילויות נוספות. יוסף גדל בבית בורגני, אך נמשך אל הפשטות ואל עבודת השדה מהיותו צעיר. הוא למד בריאלי ולימים עבר ללמוד בבית הספר החקלאי במקווה ישראל. שם היה מאושר. היה אדם חרוץ, ערכי, ישר וטוב לב, שקט וצנוע. בחודש יוני 1942 לקראת סיום שנת י"ב במקווה ישראל, החל הגיוס לפלמ"ח. מנהל בית הספר המיתולוגי, קראוזה אישר את הפסקת הלימודים ואת הגיוס לפלמ"ח של החבורה. הוא אף הבטיח וקיים כי הם יקבלו את תעודת סיום בית הספר. ההתכנסות הייתה במשמר העמק, שם ישב המטה. המטה חילק את הבחורים בין הישובים. יוסף הגיע לתל-יוסף. שם גם עבדו וגם התאמנו. לאחר מכן עברו לרמת הכובש והתאמנו ועבדו לסירוגין. בשנת 1943 הגיעו למושב כפר יהושע, כ-20 בחורים אשר כולם היו מבתים עירוניים. כל אחד הצטרף למשק חקלאי-משפחתי. יוסף הגיע למשפחת שחור. שם למד חקלאות וגם נשאר במסגרת צבאית של הפלמ"ח. בשנת 1945 עלתה החבורה לרמות נפתלי עם ניספחים נוספים. הם הקימו את רמות נפתלי כהיאחזות של הפלמ"ח בגליל, יחד עם ביריה וחוקוק. אל הגרעין הצטרפה יעל לבית אנגל מתל עדשים וכך הכירו השניים והפכו למשפחה מאוחר יותר. לאחר מספר חודשים החליף גרעין של משוחררי הצבא הבריטי את גרעין בני פל"ד ואנשיו התפזרו למשק השונים. יוסף ויעל הקימו משפחה ומשק חקלאי במושבה יקנעם. במלחמת העצמאות הצטרף יוסף כלוחם ורגם לגדוד 13 של גולני. הוא הגיע עם חבריו עד לאילת הרחוקה בסיום המלחמה. כאיש מילואים נלחם גם במלחמת "קדש" ובמלחמת ששת הימים. הוא היה ביחידה אשר שמרה על גשרי הירדן במלחמת ששת הימים. הם שמרו כי ערביי השומרון לא יעברו לעבר הירדן. פעילות אזרחית: יוסף ויעל הפכו להיות מושבניקים ביקנעם. הקימו משק חקלאי ורפת גדולה של פרות לחליבה. למשפחה נולדו שלושה ילדים, אלי בשנת 1948 בעת המלחמה. אניה בשנת 1951 ויורם, בן הזקונים בשנת 1953. לימים חלה יוסף והלך ונחלש, אך המשיך לעבוד במשק החלב. לבש בגדים כחולים, כובע טמבל ומגפים. הוא נשאר במשק עד יומו האחרון, עבד, נח והיה בקרב בני המשפחה. יוסף נפטר בכ"ב טבת תשנ"ח, 19 בינואר 1998. מסרה את הפרטים ובמידע: הבת, אניה רגב.

אלבום תמונות