דלג לתפריט הראשי (מקש קיצור n) דלג לתוכן הדף (מקש קיצור s) דלג לתחתית הדף (מקש קיצור 2)

צליל גולדשטיין משה ג'ינג'י ז"ל

בן נעמי ומאיר
נולד בירושלים, ישראל
ב-7/7/1929
גוייס ב-1945
שרת בפלמ"ח
יחידות: הגדוד החמישי - "שער הגיא", פל' א', חטיבת הראל, ליווי שיירות
תפקיד אחרון: נהג משוריין
שוחרר ב-1949
נפטר ב-10/7/2011
נקבר בקיבוץ נחשולים

קורות חיים

צליל (גולדשטיין) משה (ג'ינג'י) בן  מאיר  ונעמי, נולד בירושלים ב-  7.7.1929. גדל בירושלים ובגיל 13  עבר עם משפחתו לתל-אביב. הצטרף לנוער-העובד והתגייס לפלמ"ח. היה בהכשרה בקיבוץ מעוז-חיים. השתחרר קרוב למלחמת העצמאות ועם פרוץ הקרבות גויס שוב במסגרת  ה"רזרבה " לגדוד החמישי ,לפלוגה א' .הגדוד התמקם ביישובי השפלה ועסק באבטחת השיירות  לירושלים . משה אהב לנהוג  במשוריינים. במבצע נחשון הגדוד הועבר לקריית-ענבים ומשם יצאו לפעולות בסביבה, הגנה על הקסטל , ניסיון  להגיע לשיירת הרופאים בדרך להר-הצופים ועוד. משה היה נהגו של מפקדו ג'ימי שמידט. עםם תום הקרבות, הקים משפחה  וקבע ביתו בקיבוץ נחשולים. משה צליל נפטר ב-10.7.2011. המידע נמסר באדיבות יצחק פינטו, קיבוץ נחשולים.

מידע נוסף מדף ההנצחה של משה באתר נחשולים: 

על ראשית ימיו העיד משה בעבודות השורשים של שרון וכרמל. "בגלגולי הנוכחי יצאתי לאוויר העולם ב-7.7.1929 לפי מנין הנוצרים. זאת לפי עדות כתובה וגם כפי שהורי העידו בע"פ. נולדתי בירושלים וחייתי שם עד גיל 12. אז עברנו לת"א שם חייתי עד גיל 14, והייתי חניך של הנוער העובד. בגיל 14 עברתי לקיבוץ נען לחברת נוער. אחרי שנה בקיבוץ התגייסתי לפלמ"ח. ב1947 עם הכרזת האו"ם על חלוקת מדינת ישראל ליוויתי שיירות לירושלים עד שנתקענו והשיירות פסקו. לאחר המצור על ירושלים נפטרה אמי ממחלה. אחרי המלחמה עבדתי במקומות שונים ובגיל 25 נישאתי לראשונה. כשהייתי בן 29 נמאסה עלי העיר ויצאה לי מהאף לכן החלטנו לצאת לקיבוץ נחשולים". שם משפחתו של משה היה גולדשטיין וכאשר החליט לעברת אותו אחרי מלחמת השחרור בחר בשם צליל בזכות אהבתו למוסיקה. מנישואיו למלכה ב 1953 נולדו נעמי ובועז. התפקיד האהוב ביותר על משה בקיבוץ היה ה"בס" במקהלה. את כושרו כ"ליצן חצר" הביע בהצגות ובכתיבה בעלון בו הצליח לבטא כל בקרת בהומור עדין.
היה סדרן עבודה ומזכיר. תפקיד המזכיר היה הקשה לו ביותר. ב 1968 נפרד ממלכה וב 1970 התחתן עם עליזה ונולדו הבנות שרון וכרמל. בקיבוץ עבד בפרדס ובבננות. בשנות ה-60 עבר לעבוד באמבר, נהנה מעבודה זו ובמשך הזמן הפך למנהל ייצור. את כושרו כלוחם הראה דווקא בתחום הבריאות, ב 1982 תקף אותו סרטן בגרון שלקח ממנו את מיתרי הקול. למרות אהבתו לשירה טען שזו נכות קלה יחסית. גם על עבודתו באמבר נאלץ לוותר בגלל האבק ועבד תקופה בתפן. את ההתאוששות הרגשנו במעשי משובה אופייניים. את שאיפתו מילדות להיות נהג קבל לתקופות קצרות, מעט נהג משאית על ה"מק ומאוחר יותר כמחליף בבית הארחה ובביה"ס האזורי. רק בגיל פנסיה קבל עבודה קבועה כנהג בית ומצא מעריצות בכל בית מרקחת או מחלקה שאליהם נשלח במסגרת עבודתו. הסרטן השני תקף אותו ב 2010 וניצח כעבור שנה.
 

אלבום תמונות