מלמד אברהם ז"ל

קורות חיים

אברהם נולד בעיר קובנא שבליטא, בכ"ז בתשרי תרפ"א, 9 באוקטובר 1920. התחנך בבית סבו וסבתו בבווילקומיר ולמד בישיבת טלז. בעת מלחמת העולם השנייה, עם הכיבוש הנאצי, היה ממקימי "ארגון ברית ציון" ("א.ב.צ.") המחתרתי שבגטו קובנא ומפקדו בשנת 1943. עיקר פעילותו של הארגון הייתה בשימור החינוך היהודי, ובצידה - פעולות התגוננות והצלה בגטו ובמחנות הריכוז. היה אסיר במחנה הריכוז דכאו-קאופרינג. בתום מלחמת העולם השנייה היה חבר בכיר בוועדה המרכזית להצלת יהודי אירופה (הצנטראל קומיטט) ופעל מגרמניה להצלת יהודים והעלאתם ארצה. עלה ארצה בשנת 1948, שירת בחטיבת הנגב של הפלמ"ח במלחמת העצמאות והיה חבר קיבוץ בארות יצחק שבנגב. היה ממייסדי המושב השיתופי ניר עציון שבהרי הכרמל, אותו הקימו בשנת 1950, חברי קבוצת "אחדות" עמה נמנה, שרידי חברי כפר-עציון וחברי קבוצת "מכורה". למד משפטים וכלכלה באוניברסיטת תל-אביב ועסק בעריכת דין ובניהול גופים כלכליים שונים. היה ממקימי המפלגה הדתית הלאומית (המפד"ל). נחשב ליוני בהשקפותיו המדיניות. היה מראשי סיעת "למפנה" במפד"ל שקראה לשיתוף פעולה עם תנועת העבודה, למתינות בתחום המדיני ולפעולות התיישבות ברוח "תורה ועבודה". התנגד נחרצות לרעיון "ארץ ישראל השלמה", אולם תמך ועזר בייסוד ישיבות ומוסדות תורה בשטחי יהודה ושומרון. כיהן כחבר כנסת מטעם המפד"ל מהכנסת השביעית ועד העשירית. היה חבר בועדת הכספים וכיהן כיו"ר ועדת המשנה שלה. כמו כן היה חבר ועדת החוץ והביטחון; ועדת החוקה, חוק ומשפט; הועדה לענייני ביקורת המדינה והוועדה למינוי שופטים. עם סיום כהונתו בכנסת ישראל, שימש כיו"ר מועצת המנהלים של חברת "דובק" וכדירקטור בגופים כלכליים נוספים. בתפקידיו הציבוריים האחרונים, בהם שימש עד יום מותו, היה ממלא-מקום יו"ר חבר הנאמנים של אוניברסיטת בר-אילן ומבקר ועדת התביעות (Claims Conference). אברהם מלמד נפטר בי"ב בכסלו תשס"ו, 12 בדצמבר 2005 ונקבר בניר עציון.