סגן אלוף בן חיים יעקב בלק ז"ל

בן סוניה ואפרים
נולד בקבוץ קרית ענבים, ישראל
בי"ז סיוון תרפג, 1/6/1923
גוייס ב-1941
שרת בחיל האוויר
יחידות: הגדוד הרביעי, חיל האויר, מחלקת הטייס
תפקיד אחרון: טייס
שוחרר ב-1949
נפטר ב-י"ח ניסן תשנו, 7/4/1996
נקבר בקיבוץ קרית ענבים

קורות חיים

יעקב נולד להוריו סוניה ואפרים בן-חיים, ממייסדי קיבוץ קרית ענבים בי"ז סיוון תרפ"ג, אחד ביוני 1923. הוא היה הבן השני שנולד בקיבוץ והזכר הראשון. מילדותו התבלט כילד חזק, רחב כתפיים ועצמאי. מילדותו ספג את אהבת האדמה, אהבת המקום, ערכי עבודה, מוסר וחברה. ואת הרצון להקריב מעצמו עבור ערכים אלו. לאחר סיום עשר שנות לימוד בקריה עבר ללמוד בבית הספר החקלאי "כדורי", שם התגבש אופיו, והתגבשה בלבו הנכונות להתגייס לשורות הפלמ"ח. שם גם הכיר לראשונה את מקצוע הדאייה וממנה כבר הייתה הדרך קצרה לשורות מחלקת הטייסים של הפלמ"ח אליה הצטרף ובה שירת עד למלחמת השחרור. במלחמת השחרור היה כבר טייס "מנוסה", הטיס את ראשי היישוב - בן גוריון וגולדה מאיר לפגישות והכרעות גורליות לעתיד המדינה. השתתף בקרבות עלומים ופעמים רבות היה בסכנת כליון, כאשר הטיס ציוד לחימה, מזון ותרופות ללוחמים הנצורים בגוש עציון, ברמת רחל ובמקומות נוספים במטוסי "פייפר" זערערים ושבירים, נטולי ציוד לחימה. לא פעם ניצל בנס הודות לתושייתו ולקור רוחו, תכונות שציינו אותו במשך כל חייו. בעיצומה של המלחמה, ואחריה, נשלח, יחד עם טייסים נוספים לצ'כיה להתאמן על מטוסים "חדשים" בעלי מנוע, להביאם ארצה ולהטיס בהם ציוד לחימה יותר מתקדם ויעיל. אחרי המלחמה חזר לקריה והתקבל לחברות. עבד במטעים בהכשרת שטחי מטע חדשים. בשנת 1950 נישא לאהובה פורטוגלי בטקס רב רושם בקריית ענבים לצלילי "שיר שירים", יצירה שכתב אביו אפרים במיוחד למאורע זה. זמן קצר ביותר ניתן לו לבנות לו חיי משפחה וחיי חבר קיבוץ שלווים. עם ייסוד המדינה נדרשו אנשי חיל אוויר מנוסים ובעלי כושר מנהיגות להקמת החייל. יעקב, למרות רצונו, ולמרות החלטת הקבוצה נאלץ להיעתר לבקשת ראשי הצבא, לעזוב את הקיבוץ ולקבל עליו תפקידים פיקודיים בחיל האוויר. במסגרת זו, נתמנה למפקד שדה התעופה של חיל האוויר "חצור" ועסק בחינוך והכשרה של רבים וטובים בחיל. השתתף בכל מלחמות ישראל, להוציא מלחמת לבנון, הן כטייס קרבי בחיל האוויר והן כקפטן ב"אל על", בתפקידים קרביים ובתפקידים של הטסת נשק וציוד לחימה לצה"ל. לאחר הגיעו לתפקיד של סגן אלוף בחיל האוויר, נוכח לדעת שלא יוכל להתקדם יותר בפיקוד בחייל, עזב ועבר ל"אל על", שם התקדם שלב אחר שלב והגיע לדרגת קפטן במטוסים החדישים של החברה. לאחר שנים רבות של שירות נאלץ לפרוש עקב סדקים שנפערו במצב בריאותו. לאחר פרישתו קיבל תפקיד חשוב ברשות שדות התעופה ותרם מכשרונו, ניסיונו והידע שצבר בשנות שירותו לקידום ושיפור שדות התעופה בארץ. עם עליית הליכוד לשלטון נאלץ, במסגרת "טיהורים" לפרוש. הוא עבר למחקר וכתיבת תולדות חיל האוויר, הן עבור ארכיון החייל בחצור והן עבור ארכיון "יד טבנקין". באותו המן כבר קננה בו מחלת עצבים נדירה הפוגעת במערכות האוטונומיות של הגוף. מצב בריאותו הלך והתדרדר והוא נאלץ לעבור למוסד סיעודי. גם במצב גופני ונפשי קשה עדיין הספיק המרץ והרצון לכתוב את תולדות חייו ואת הקורות אותו בשנות חייו הסוערות בחייל, תוך שהוא משבץ בהם מבצעים עלומים ונועזים שלו ושל חבריו בחייל לפני ואחרי הקמת המדינה. בשנים אלה התגלה בו כשרון ציור. הוא החל לצייר מזיכרונותיו כטייס ומנופי ילדותו. היה גאה בתחביבו החדש ועוד ימים ספורים לפני פטירתו הוצגה תערוכת ציוריו. ביקש להיקבר באדמת מכורתו, בקריית ענבים, ליד קברי הוריו, אליהם היה קשור בכל נימי נפשו. על קברו הקימו ילדיו מצבת אבן טבעית, סמל לקשר לאדמה ולנוף המקום. יעקב בן חיים [בלק] נפטר בי"ח ניסן תשנ"ו, שביעי באפריל שנת 1996.

דברים שכתבה אחותו מירה שפיגל, בספר הנפטרים של קיבוץ קריית ענבים, באדיבות ארכיון קריית ענבים.

אלבום תמונות