אלוף לנר לינר דן-ארנסט ז"ל

בן גיזלה ורודולף
נולד באוסטריה
ב תרפ"ב, 29/5/1922
עלה ב-1941
גוייס ב-1942
יחידות: מחלקה הגרמנית, יחידת הצנחנים, הגדוד הראשון
תפקיד אחרון: מג"ד וסמח"ט
שוחרר ב-1949
נפטר ב-16/3/1988

קורות חיים

דן נולד ב-29 למאי 1922 בווינה , אוסטריה. עלה ארצה בשנת 1941, נמנה על פליטי קבוצת קלאודו-שבץ. התגייס לפלמ"ח בשנת 1942. היה בהכשרת מעוז-חיים. שרת ב"מחלקה הגרמנית", עזב את המחלקה והתנדב לשליחות הצנחנים באירופה הכבושה. עבר בהצלחה קורס צניחה וקורס אלחוט. יועד לפעולה באוסטריה כסוכן בודד, מטעם .I.S.L.D הבריטי. בסוף חודש אפריל 1944 צנח בגוריצה, סלובניה בקרבת הגבול האיטלקי. תפקידו היה לאסוף מידע באזור הגבול האוסטרי-יוגוסלבי. הוא עמד בקשר קבוע עם המפקדה בבארי וכן שיתף פעולה עם אנשי ה-SOE בבלקן. משימות נוספות שהיו לו, לחפש אחר שרידי היהודים שנותרו בצפון-איטליה ובאוסטריה. דן היה בקשר עם הפרטיזנים באזור פעולתו. הוא הקים בתוכם רשת של מוסרי אינפורמציה צבאית חשובה. העביר למפקדה הבריטית בבארי, את דרישותיהם של הפרטיזנים לקבלת סיוע בדרך האוויר. בנוסף, היה בקשר רדיו עם הטייסים הבריטים, היה מכוונם למטרות הפצצה שונות, ומאמת נתונים כדי שההפצצות תהיינה מדויקות. באשר לסיכויי החדירה לאוסטריה היה לנר ספקן גדול, שכן כל הניסיונות הקודמים שהיו ידועים לו נכשלו. ניסיונות אלו הקיפו כ-30 איש, חלקם יהודים אוסטרים, שהתנדבו לפעולה. רבים נתפסו ונהרגו, השאר ויתרו על הרעיון. מדבריו בנושא :"...ניסיונות החדירה לאוסטריה פירושם איבוד לדעת...הדרך היחידה לחדירה היא ...קפיצה ישרה ולזה אין כל תוכנית, כי אין כל כתובת, ופעולה כזאת פרושה מוות בטוח...". הממונים הבריטים הציעו לו לצאת לפעולה באזור הטירול, אולם הוא דחה גם הצעה זו, שכן לדבריו:"...אין להניח כי שם יש יהודים...". יחד עם זאת הוא הגיע בלוויית קבוצת פרטיזנים לוילאר וקלגנפורט. משם הוא התקדם לדראובורג, ומשם לסביבות גרץ, ועסק במעשי חבלה בקווי הרכבת יחד עם הפרטיזנים. באחת ההתנקשויות בגרמנים, בהן השתתף יחד עם הפרטיזנים, נתפש ונלקח בשבי. למרבה המזל הוא הצליח לברוח כעבור שעה קלה. באוקטובר 1944 החלו הגרמנים במתקפה גדולה באזור בו שהה באוסטריה והפרטיזנים נאלצו לסגת דרומה. אחרי הליכה ממושכת, הצליח להגיע לשטח משוחרר ביוגוסלביה ומשם הוא הועבר במטוס לבארי. על חוויותיו סיפר דן לנר: "...באפריל 1944 המראתי מבארי והייתי הצנחן היחיד על המטוס. לפני צאתי עשיתי הכרה עם האזור אליו אצנח ע"י לימוד מדויק של המפה. הוטל עלי ליצור קשר עם המחתרת האוסטרית, לבצע פעילות מודיעינית עבור הבריטים, ולחפש אחר יהודים שנותרו בחיים בצפון איטליה ואוסטריה. עדין לא ידענו שכל יהודי האזור הושמדו. הטייס פחד להנמיך, והוריד אותי בגובה 11 אלף רגל, והצניחה ארכה מאוד. פרטיזנים מחיל טיטו אמורים היו לקבל אותי - הבאתי להם ציוד רב, אך לא נראה איש. כל הלילה חיכיתי. לפנות בוקר התחלתי לנוע. התקרבתי לבית ושמעתי קול: סטוי ! השתטחתי וחיכיתי...כשהעיר היום התקרבתי עם הטומיגן שלי אל הזקיף, בידו היה רק רובה, ואמרתי לו מי אני. הכוכב האדום שנעוץ היה בכובעו אישר לי, שהגעתי אל הפרטיזנים...". דן חזר ארצה בשנת 1945. הצטרף לקורס מפקדי מחלקות בג'וערה. עם גמר הקורס מונה לסגן מפקד הגדוד הראשון. במהלך תקופת המאבק השתתף ופיקד על פעולות ומבצעים רבים, וביניהם: ליל הגשרים, ליל הרכבות, ליל המשטרות, פעולת הרדארים, הורדת מעפילים בחופי הארץ ועוד. בשנת 1947 קיבל את הפיקוד על הגדוד הראשון, ובפרוץ המאורעות בגליל פיקד דן על פעולת התגמול בבלאד א שייך, בקרבות משמר העמק, בפעולה בברדלה וסנדלה, בפעולת זרעין, בקרבות מבצע מטאטא, בקרבות מלכיה, בפעולת לוד ורמלה ובקרבות מבצע דני. לקראת תום המלחמה מונה לסגן מפקד חטיבת יפתח. פעילותו בצה"ל: שרת כראש מטה פיקוד מרכז, היה מפקד חטיבת-גולני. במסגרת מערך המילואים בשנים 1950-1964 היה מפקד חטיבה 45. בשנים 1964-1970, מילא תפקיד של ראש מטה פיקוד צפון. בשנים 1970- 1972, היה מפקד אוגדת סיני. בשנת 1972 היה מפקד אוגדה 149. במלחמת יום הכיפורים פיקד על אוגדתו, אוגדה 210, בקרבות הקשים ברמת הגולן. דרגתו בתפקידו האחרון בצה"ל, הייתה דרגת אלוף. פעילותו האזרחית - היה חקלאי בקיבוצו נאות-מרדכי, עסק בגידולי-שדה. דן היה נשוי לתרצה. להם נולדו בן ושתי בנות ותשעה נכדים. עד ליום פטירתו ב-16 במרץ 1988, היה דן חבר קיבוץ נאות-מרדכי. רעייתו תרצה הביאה את הפרטים מתולדות חייו.