טויטו אלעזר ז"ל

קורות חיים

אלעזר נולד ב-10 לינואר 1929 בעיירה קנשלה במחוז קונסטנטין באלג'יריה. למד בתלמוד תורה ובישיבת עץ חיים, שבראשה, עמד הרב יוסף ג'נאסיה. עלה ארצה בעליה בלתי לגלית, כחבר בתנועת המחתרת הציונית, בספינה "שיבת-ציון" בקיץ 1947. הוגלה יחד עם 400 נוסעי הספינה, לקפריסין. במרץ 1948 שוחרר מהמחנה, התגייס לפלמ"ח וצורף לפי בקשתו, לפלוגה הדתית, שעברה באותה תקופה טירונות בקיבוץ הדתי שדה-אליהו, שבעמק בית-שאן. במסגרת הפלוגה הצטרף לגדוד הראשון של חטיבת-יפתח. כל היחידה עלתה לגליל, בתחילה הייתה משימתה לחימה לשחרור צפת, קרבות מלכיה, אחר-כך לחימה במרכז הארץ, במבצע לרל"ר [לוד- רמלה-לטרון-רמאללה]. שרד את הקרב הנורא שניהלה הפלוגה בי"א בתמוז תש"ח ליד חורבת קוריקור. פעילותו בצה"ל- שוחרר משרות סדיר ב-1950 ושרת במילואים עד גיל 53. השתתף בכל המלחמות, כולל מלחמת לבנון [כמרצה]. פעילות אזרחית: בגיל מבוגר יחסית החל ללמוד באוניברסיטת בר-אילן והמשיך באוניברסיטה העברית בירושלים. את הדוקטוראט על מחקרו "שיטתו הפרשנית של רבי חיים בן עטר בפירושו 'אור חיים' לתורה", בהדרכת פרופסור עזרא ציון מלמד, קיבל בשנת 1973. כפי שכתב בהקדמה לחיבורו "כ"ה לחידוש עצמאות ישראל בארצו". אלעזר שימש כפרופסור לתנ"ך באוניברסיטת בר-אילן, ובמכללה האקדמית לחינוך "אורות-ישראל", באלקנה. הוא התמקד בתחום הפרשנות למקרא של רבותנו הצרפתים בימי הביניים. ביישובו אלקנה העביר שיעורים בכולל, במדרשה ובקהילה. שימש כיושב הראש של מכללת "אורות ישראל". בשנת תשס"ה זכה באות יקיר החינוך הדתי. ביום י"א בתמוז תשס"ב, חדר מחבל לבית באיתמר שבשומרון וקטל שם אם על בניה. מפקד יחידת הכוננות של היישוב, סמ"ר טויטו יוסף, בנו של אלעזר, נלחם במחבל ונפל בקרב. הוא היה בן 31 בנופלו ואב לחמישה ילדים. אלעזר טויטו היה נשוי לדינה ולהם שלושה ילדים: אוריאל, עתידה ויוסף ז"ל. את ספרו "הפשטות המתחדשים בכל יום - עיונים בפירושו של רשב"ם לתורה", הקדיש לבנו יוסף, "אשר מת מות גיבורים וקדושים בהיחלצו להגנת ישובו". אלעזר טויטו התגורר באלקנה עד לפטירתו ב-25 ביוני שנת 2010.