רעיון חילופי אוכלוסין וגלגוליו בתקופת המנדט הבריטי

תיאור הספר

גלגולי רעיון הטרנספר והעברת אוכלוסין בקרב המנהיגות הציונית, במפלגת הלייבור הבריטית ובקרב אישים בארצות הברית ובאנגליה מראשית הופעתו ועד הקמת מדינת ישראל במאי 1948. עיון העברת אוכלוסין (טרנספר) בגלגוליו השונים עלה בתקופת המנדט הבריטי, בעיקר בקרב מנהיגות ציונית ונציגי מפלגת הלייבור הבריטית, כתנאי אפשרי ליישוב הסכסוך בארץ ישראל. הרעיון נגזר מהתפיסה הרווחת בזמנו כי ניתן להשיג פתרון לסכסוכים אתניים באמצעות העברת אוכלוסיות. הגלגולים העיקריים של הרעיון בתקופת המנדט: ההצעה הראשונית (1937): ועדת פיל, שנשלחה לארץ ישראל על ידי השלטון הבריטי, הציעה לחלק את הארץ לשתי מדינות: מדינה יהודית קטנה (במקום שבו יש לו תמיכה חזקה יותר של יהודים) ומדינה ערבית שתכלול את שאר שטחי הארץ. בהמשך, הוועדה הציעה "חילופי אוכלוסין" (טרנספר) במסגרתו יעברו יהודים מהאזורים הערביים למדינה היהודית ויעברו ערבים מהמדינה היהודית לאזורים הערביים. ההצעה המאוחרת יותר (1940): הממשלה הבריטית, בתגובה לדרישות התנועה הציונית להקים מדינה יהודית, החליטה להגביל את ההגירה היהודית לארץ ישראל, כשהיא מבוססת על הסכמות עם מוסדות היישוב היהודי. בהתאם להסכם, עליהם לעבור לאזורים מוסכמים מחוץ למנדט הבריטי, מה שהוביל ליצירת מפה חדשה של פוליטיקה גיאופוליטית וגבולות חדשים במזרח התיכון, למשל חילופי שטחים בין תחום המנדט הבריטי על ארץ ישראל ותחומי המנדט הצרפתי על סוריה ולבנון. מניעים וגורמים נוספים: מניעים פוליטיים: רעיון הטרנספר הוצג כדרך אפשרית להסיר את הלאומיות הערבית ולשנות את מאזן הכוחות הדמוגרפי בארץ-ישראל. מניעים דתיים ודמוגרפיים: הועלתה אפשרות שהעברת אוכלוסין "נקייה" תשמור על איזון דתי באזור, אך הרעיון נדחה בשל סיבות גיאופוליטיות. מניעים צבאיים ואסטרטגיים: ההחלטות על העברת אוכלוסין נבעו מהחלטות פוליטיות ומדיניות שהתבססו על גורמים צבאיים. יישום גורמים שונים: הממשלה הבריטית, המנהיגות הציונית והשמאל הבריטי, כולם היו מודעים לצורך הפוליטי, הדמוגרפי והאסטרטגי, וחלק מהם אף תמכו ביישום רעיונות אלו למרות התנגדות הערבים. השפעה ומשמעות: בדיחות והקצנה: רעיון הטרנספר הוצג כפתרון אלטרנטיבי למתחים הקיימים בישראל, אך בפועל נדחה על ידי רבים מתושבי ישראל, בעיקר הערבים, שהתנגדו לו. חוסר בסיס חוקי: החלטות רבות שנגעו להעברת אוכלוסין נכשלו, בעיקר בשל חוסר התאמה למציאות הפוליטית והחברתית.