דלג לתפריט הראשי (מקש קיצור n) דלג לתוכן הדף (מקש קיצור s) דלג לתחתית הדף (מקש קיצור 2)

יאנוש קורצ'אק - מחנך עד תום

שם המחבר: קובץ
מספר העמודים: 150
הוצאה לאור: בית לוחמי הגיטאות והוצאת הקיבוץ המאוחד
תאריך הוצאה לאור: 1980, תש"ם
מיקום בספריה: אוסף יואב רגב
תווית: 12

תיאור הספר

חיפוש תחת המילים "יאנוש קורצ'אק" באתר יניב הרבה מאוד כותרים, כתבים שלו וכתבים עליו. דוקטור הנריק גולדשמיט, שהשתמש בשם העט "יאנוש קורצ'אק" היה הרבה דברים - רופא, הוגה דעות, סופר שכתב ספרי ילדים, מנהל פנימיה לילדים עזובים וכמובן מחנך. הוא נולד בסוף המאה ה-19 (שנת הלידה שלו לא היתה ודאית גם לו-עצמו והיא 1878 או 1879) והגיע לסוף ימיו באופן טראגי על ידי הנאצים בתקופת השואה, כשבחר בעיניים פקוחות ללכת למחנה השמדה יחד עם תלמידיו היהודיים מהגיטו ולא לשלוח אותם לבד אל מותם הנוראי בגיל רך כשחייהם רק התחילו. לפני כן הוא הקים מוסד חינוך לילדים עזובים ויישם בו שיטות מהפכניות שכוללות דמוקרטיזציה של ההחלטות החינוכיות ומתן אוטונומיה לילדים להחליט על עצמם. בכך הוא נתן השראה להרבה אנשים שפיתחו רעיונות כמו בית הספר פתוח, דמוקרטי, ועוד. הוא כתב ספרי ילדים, בהם "המלך מתיא הראשון" ומהם ניכר שלא היה אוטופיסט חולם חסר תקנה אלא היה מודע גם למכשולים ולסכנות הכרוכים בחינוך מהסוג הזה. כמו כן הוא פרסם כתבים "רציניים" יותר, וכמובן שאחרי מותו נכתבו ספרים וביוגרפיות עליו ועל הגותו. את הספרון הדקיק הזה מצאתי כמובן בספריית התחנה. חשבתי שהוא יועיל לקורס שבו אני מציגה בפני פרחי הוראה גישות חינוכיות החורגות מהמיינסטרים הרגיל, והיות וזה ספר דק גם יוכלו לקרוא בו בקלות. הספרון יצא לאור לציון מאה שנים להולדתו, והוא אוגד מגוון קטעי זיכרון קצרים - בין עמוד אחד למספר עמודים בודד - שנכתבו על ידי מגוון אנשים, ברובם כאלה שהכירו את קורצ'ק עוד בימיו, ומביאים היבטים שונים של עיסוקיו -- כמחנך, כמרכז מתמחים בחינוך בפנימייה שניהל, כרופא וכהוגה דעות. חלק מהדברים הינם פרוזה אבל יש גם שניים או שלושה שנכתבו כשירים, וכמה היבטים פחות ידועים שלו, למשל זכרונות מביקוריו בפלסתינה של לפני קום המדינה והתרשמותו מהמפעל הציוני ובעיקר מן החינוך הקיבוצי. יש גם כותבים שלא הכירו אותו ובכל זאת נכללו דבריהם בקובץ מסיבות שונות, למשל זבולון המר שהיה שר חינוך בישראל וכתב כיצד ההגות הקורצ'אקית השפיעה על תפיסתו החינוכית. הקובץ מגוון, ברמה לא אחידה, חלק היה מוכר לי וחלק פחות. ובכל זאת את הסטודנטים שלי הוא לא ישמש, בגלל שהוא כתוב בשפה מיושנת, כמו הרבה ספרים שיצאו בארץ בשנות השבעים של המאה העשרים. אני לא יודעת במה הוא מועיל כתוספת לעשרות הכתבים האחרים העוסקים בקורצ'אק,ומצד שני הוא לא תופס הרבה מקום אז אולי אשאיר אותו בבית בכל זאת.