ראשית הישוב היהודי מחוץ לחומות

תיאור הספר

ראשית הישוב היהודי מחוץ לחומות ירושלים התרחשה במחצית השנייה של המאה ה-19 (החל מ-1860 לערך), כמענה לצפיפות, לתנאי התברואה הקשים וליוקר המחיה בעיר העתיקה. המהלך החלוצי, שהחל עם הקמת משכנות שאננים, סימן את התפשטות היישוב העברי החדש, שילב מניעים כלכליים וביטחוניים, ותועד בספרים כמו ראשית הישוב מחוץ לחומת ירושלם / יוסף יואל ריבלין. גורמים מרכזיים ליציאה מן החומות: צפיפות ודלות: היישוב הישן בעיר העתיקה סבל מצפיפות קיצונית, תנאי תברואה ירודים, ורעב. ביטחון: השתפרות המצב הביטחוני והתערבות המעצמות הזרות אפשרו ביטחון אישי רב יותר מחוץ לחומות. מודרניזציה: רצון ליצור צורת התיישבות חדשה, המשלבת עבודה יצרנית (חקלאות/מלאכה) ולא רק הישענות על כספי ה"חלוקה". פרויקט בן־יהודה פרויקט בן־יהודה +2 שכונות ראשונות: משכנות שאננים (1860): השכונה היהודית הראשונה, ביוזמת משה מונטיפיורי, שכללה את טחנת הרוח המפורסמת. מחנה ישראל (1866): השכונה השנייה, שהוקמה על ידי עולים ממגרב (צפון אפריקה). נחלת שבעה (1869): שכונה שהוקמה על ידי שבעה ירושלמים, ביניהם יוסף ריבלין, שהפך לדמות מפתח בהתיישבות. מאה שערים (1874): צעד משמעותי בהרחבת ההתיישבות צפונה. הספר עוסק שראשית ההתיישבות מחוץ לחומות העיר העתיקה ונכתב כעבודת גמר בבית הפר העל יסודי, בהיותו של המחבר, יעקב משה ריבלין ז”ל, בכיתה י”א ובכתה י”ב בישיבה התיכונית “נתיב מאיר” בירושלים. ספר זה מצייר את תמונת ראשיתו של הישוב מחוץ לחומות בהסתמך על רשימותיהם של בני התקופה, עדויות בע”פ של שרידי ישוב זה ושל בניהם, ועבודותיהם של חוקרים שעסקו באופן מקצועי בנושא ובתקופה. בנוסף לאלו המחבר טרח ומצא תעודות מקוריות, עיין בהן, הביאן וניתחן.