דלג לתפריט הראשי (מקש קיצור n) דלג לתוכן הדף (מקש קיצור s) דלג לתחתית הדף (מקש קיצור 2)
ביקור במוזיאון תרומה לעמותה ודמי חבר

באב אל וואד

השיר "באב אל וואד", שכתב חיים גורי בשלהי מלחמת העצמאות, והלחין שמואל פרשקו, הוא שיר המעלה את זיכרון הלוחמים ומלווי השיירות שנפלו בקרבות בדרך לירושלים, שהייתה נתונה במצור. "באב אל וואד" היה לשיר קאנוני, שמילותיו נצרבו בזיכרון מלחמה זו ובתרבות הישראלית ובטקסים שלה.

בשיר מתאר חיים גורי את הקרבות בבאב אל וואד, ובעברית: שער הגיא, מעבר הררי צר בדרך מן השפלה לירושלים, ואת המפגש של הלוחמים עם המקום בו התקיימו הקרבות. השיר קושר באופן ישיר בין הלוחמים לבין המקום ("באב אל וואד, לנצח זכור נא את שמותינו"), קורא למי שילכו בדרך זו בעתיד ("זה אשר ילך בדרך בה הלכנו, אל ישכח אותנו") ולאבנים שנוגעות להווה ולעתיד (""פה אני עובר, ניצב ליד האבן"), שאינן רק חלק מהנוף אלא מרמזות על מצבה או אנדרטה. "שלד הברזל" נזכר בשיר הוא השרידים של כלי הרכב בשיירות לירושלים, הניצבים בדרך זו גם היום.

בשיחה עם סטודנטים בחוג להיסטוריה בסמינר הקיבוצים (יוני 2023) סיפרה ד"ר נעה גורי גוברמן, בתו של חיים גורי, כי בעת כתיבתו של השיר, חש גורי רגשות אשמה על כך שהוא שרד  בעוד חברים נהרגו, ומכאן יצר למענם שיר של זכרון, המבטא את האבדות הרבות בקרב לפתיחת הדרך לירושלים, מאת חבר ולוחם שבא, מביט ונזכר.

אחד ממקורות עוצמתו של השיר הוא בנימה האישית בו, ובגיבוריו שהיו חברי פלמ"ח, אנשי השיירות. בשונה מהשיר הרעות מאת גורי שגם הוא מפורסם וידוע, בשיר זה הדובר הוא חלק מן הנופלים, ונוקט בגוף ראשון רבים, למשל כאשר כתב: "לנצח זכור נא שמותינו". לפי גורי גוברמן, גורי ראה לנגד עיניו את חשיבותו של הזיכרון והשכחתם של הנופלים, חברי פלמ"ח, הדאיגה אותו מאוד. בין הנופלים היו גם אנשי גח"ל, צעירים שלעתים היו נצר אחרון. גורי, שכתב "אל ישכח אותנו", רצה להיות להם לפה ולזכרון.

ישנה עמימות בנוגע לנסיבות כתיבת השיר וישנן כמה גרסאות במקורות שונים. לדוגמה, בסרטו של מאיר סוויסה "כל אנשי כסית" (2010) סיפר גורי כי השיר נכתב בהזמנה ליפה ירקוני על ידי בעלה. חיים חפר טוען שהשיר נקנה מחיים גורי בשתי לירות. לפי גורי גוברמן, השיר נכתב ללא הזמנה ולא למען אדם ספציפי, אלא למען הנצחה וזיכרון, הזדהות ואחווה עם הנופלים.

בשנת 2011 עמד באב אל וואד, שער הגיא, במרכזו של מאבק ציבורי שהובילו ותיקי פלמ"ח בעקבות החלטה של המשרד לענייני ירושלים ומורשת להנציח את רחבעם זאבי (2011) בחאן שער הגיא. חברי פלמ"ח ודור ההמשך התנגדו וטענו כי יש להנציח במקום את מלווי השיירות ופורצי הדרך לירושלים. בין המוחים היו חיים ועליזה גורי. המחאה הצליחה והמקום מוקדש לפורצי הדרך אל העיר.

לשיר ביצועים רבים, המוכרים ביניהם של יפה ירקוני, שושנה דמארי וכן יהורם גאון ושלמה גרוניך. בנוסף, במהלך השנים הופיעו חידושים ושינויים כמו השיר "באב אל וואד 38 א" של להקת הבילויים (2007), והשיר שחיבר רבי דוד בוזגלו בהתאם ללחן של "באב אל וואד", "בינו נא מורדים". 

בנותיו של גורי, נועה וחמוטל גורי, מספרות כי השניים נפגשו ודנו בשיר ואביהן קיבל זאת בפתיחות והכלה. חמוטל גורי וד"ר מאיר בוזגלו, ילדיהם של המשוררים, השתתפו יחד בטקס שהתקיים בין יום הזיכרון לחג העצמאות. על כך כתבה חמוטל גורי: "אני רואה בשזירה הזו הזמנה לשיח מתמשך והזמנה לחיפוש מתמיד אחר השורשים העמוקים ביותר בהם הדברים מתאחים; במחויבות העמוקה לשלום ולתקווה, לאהבה רכה של האדמה; אהבה שיש בה פחות הקרבה ויותר מחויבות לקדושתם של החיים ולרוח האדם כמי שנועד לטפח את האדמה ולהפריח אותה".

לקריאה נוספת:

 כתבו: ליה רבקה סמוליאנוב ואסי סהר רודריק, סטודנטים בחוג להיסטוריה, מכללת סמינר הקיבוצים (יוני 2023)