מטאטא קטן לשיניים

אני הצטרפתי לפלמ"ח בעקבות החלטה של הפלמ"ח להרחיב את שירותיו. לאחר אימון קצר התחלנו בליווי שיירות. במסגרת השירות שלי מלאתי תפקידים רבים ובין היתר מזכירה בפלוגת שירותים. בין היתר תפקידי היה לחלק אספקה קטנה לשלושים הבחורים. באחת הפעמים נכנס אליי אחד מהגח"לייצים וביקש מטאטא קטן. כן, מטאטא קטן. כששאלתי אותו לאיזה צורך השיב הוא לי ובמלוא הרצינות: "בשביל לנקות את השיניים". הוא כמובן התכוון למברשת שיניים ועבורנו הייתה זו בדיחה אחת מני רבות אודות החבר'ה האלה אותו בחור עלה מהונגריה ולא ידע ולא הבין מילה עברית וכך היה עליהם להסתדר ולהשתלב בקרב אנשינו שכידוע ציניקנים לא חסרו ביניהם ולמרבה הצער במצב בו נמצאנו אז, הציניות הייתה לעיתים חיונית אם רצית שלא לצאת מדעתך. לכן למי היה ראש ולמי הייתה סבלנות לחדשים האלה? אבל במבט לאחור יש להביע מלוא הכבוד והוקרה לבחורים האלה שהשתלבו במהירות ביחידות ויצאו לקרבות. הם כולם נלחמו ונלחמו מאוד קשה וזאת במציאות זרה ומנוכרת כפי שכבר היינו כאן ללא בית חם ואוהב.