דלג לתפריט הראשי (מקש קיצור n) דלג לתוכן הדף (מקש קיצור s) דלג לתחתית הדף (מקש קיצור 2)
ונזכור את כולם

Private Rosenburg Benjamin "Benik"

Son of Sarah and Zecharia
Born in Gesher
On 13/1/1928
In The Ninth Battalion - “Hapshita"
Role: Squad commander
Killed In Battle in Operation "Moshe"
On 21/10/1948
In: Beer Sheba
Buried in Haifa
Was 20 years old

Photo Album

רשימות לזכרו

רשימות לזכרו

לדמותו

גידולו עבר עליו בקשיים בגלל אדישותו ללימודים. אך לא התיאשתי ממנו, כי תכונותיו הבולטות העידו על עתידו.
אחרי שסיים את בית הספר העממי לא הרשה לנו מצבנו שבננו ימשיך בלימודים. הוא התחיל לעבוד בחברת החשמל, הצטיין מאוד בעבודתו ומנהלי החברה קיוו כי ימשיך את לימודיו על חשבון החברה בחוץ לארץ. כל זאת היה למורת רוחו, ובהגיעו לגיל שמונה עשרה, ביום שבו הפך להיות פועל ממש, עזב בניק את הבית והתגייס לפלמ"ח.
במשך שנתיים היה מופיע בבית בתור אורח. זמן שחרורו החל מתקרב ואז התחלנו לדבר על לבו כי ישתחרר. אבל הגיע יום ה-29 בנובמבר ואז הודיע לנו:"עכשיו אין משתחררים".
מן הנגב היה בא לחופש לעתים רחוקות וגם מכתבים מעטים נתקבלו ממנו. על חידוש הקרבות לא חפץ לצאת לקורס קצינים ואמר:"את הנגב אנו מוכרחים לשחרר ויהי מה".
הנגב אמנם שוחרר, באר שבע נכבשה אולם בניק לא זכה לראות את אשר חזה.
אמא
מתוך "בני קרית חיים"

מידע נוסף נמצא בתא הנופל בחדר ההנצחה שבבית הפלמ"ח

רשימות לזכרו

לזכרו - מסדנאי

הוא הא אלינו, לבית המלאכה של תחנת הכח חיפה, לפני כל החניכים האחרים, והוא אז נער בן 14.5. התיחסנו אליו כאל ילד. אמרו לנו כי ילד קשה הוא, אך את שלוש שנות חניכותו עבר בשקט ומתוך מאמץ ניכר להתגבר על הרבה הרגלים. כגדל ובגר החל לחקור בכל דבר, הירבה בשאלות מקצועיות, ועשה את עבודתו ברצון ומתוך ענין. הצטרף לתנועת הנוער של השומר הצעיר והיה אח"כ למדריך בה. מכל החניכים בבתי המלאכה היה הוא היחידי שלחם על דעותיו ללא כל ויתור או פשרה, ובלי להתחשב עם גילו של היריב. קמעא קמעא הורגלנו לראותו כאדם היודע את דרכו, והחילונו להעריך אותו. הנגודים בין המבוגרים והצעירים נבעו, לדעתו, מן הרקע השונה שלהם. אנו המבוגרים הבאנו אתנו כביכול את מורשת הגלות והם הצעירים, הצברים, חפשים מכל כבלי מחשבה ודפוסי חיים. בנימין התבלט באפיו המוצק, ובעמידתו הבלתי נרתעת.
אחרי ששהה בנגב חדשים רבים בא הביתה לחופשה, ובהזדמנות זו ביקר גם אותנו בבית המלאכה. הופעתו היתה מלאת השראה. היה בחור כארזים, רחב כתפים ויפה תואר, וכולו אומר בטחון. המלחמה העלתה אותו וצרפה אותו מכל הבחינות. כששאלתיו אם כבר הגיע הזמן שיעבור מן הנגב למקום אחר, השיב בחיוך:"עוד לא גמרנו. צריכים עוד לשחרר את הנגב ולכבוש את באר שבע". הוא היה מ"כ מוסמך שעבר גם מבחן קרבות, והוצע לו להצטרף לקורס מיוחד לקצינים, אך דחה את הצטרפותו לזמן יותר מתאים. כעבור כמה ימים נתחדשו הקרבות בנגב. הוא חזר מתוך יזמה פרטית בהחלט. הנגב קרא לו. תרם הרבה לשחרור הנגב ואת חייו נשא מתת לכבוש באר שבע.
סדנאי
מתוך "בני קרית חיים"

מידע נוסף נמצא בתא הנופל בחדר ההנצחה שבבית הפלמ"ח