טוראית זוטא חנה ז"ל

קורות חיים

חנה בת יצחק (בן המורה והסופר ח. א. זוטא, מחלוצי החינוך העברי ברוסיה ובארץ) ויהודית לבית ייבין.
נולדה ב-29.10.1922 בניו-יורק, בשהות שם הוריה, ילידי הארץ, לשם השתלמות בלימודים.
ב-1926 חזרה המשפחה לארץ. חנה למדה בבית-הספר הריאלי בחיפה, בגימנסיה העברית בירושלים ובבית-המדרש למורים בבית-הכרם. חבריה משבט הצופים בירושלים זוכרים את עצמאותה הרוחנית ואת עמידתה התקיפה על דעותיה.
ב-1941 התגייסה לפלמ"ח ושירתה בגליל ובשומרון. ב-1942 התנדבה לאט"ס בצבא הבריטי, שירתה בקהיר ובעזה ונהגה במכונית כבדה.
מששוחררה ב-1946 החלה לעבוד בהוראה בכיתות-היסוד של בית-הספר הריאלי בחיפה. בסתיו 1947 עמדה לצאת לאנגליה להמשכת לימודיה, אך בגלל החשש לסערה קרובה בארץ, עקב ההכרעה שציפו לה מעצרת האו"ם, נשארה כאן מוכנה להצטרף לשורות המגינים. היא לא הסתפקה בדרגת השכלתה שרכשה לה ויצאה ירושלימה ללמוד באוניברסיטה העברית.
בחנה התמזגו שתי הסגולות שירשה ממשפחתה, התלהבות חב"דית ושיקול מדעי, היתה מחוננת ופניה האירו באור קודש. כיסופי הדורות התגלמו בנכדה זו של מורה עברי, אשר בא בימי העליה השניה מקובנה כדי לחנך נוער בארץ. גם חנה בחרה בעבודה זו. שאפה ללמוד ולהשתלם.
משפרצה מלחמת-השחרור התייצבה לשירות פעיל. יצאה בפעולת התנדבות עם עוד חבר אחד לצלם את עמדות האויב בשייך-ג'ראח ושם פגע בה כדור צלף ערבי, ב-7.1.1948.
הובאה למנוחת-עולמים בבית-הקברות שעל הר-הזיתים בירושלים ב-9.1.1948. מצבה לזכרה הוקמה בבית-הקברות הצבאי שעל הר-הרצל בירושלים.